נַחְשׁוֹל גּוֹעֵשׁ בְּרֹב עֲיָם

הִשְׁלִיךְ מַלָּח לְחוֹף-הַיָּם.

בְּשׁוּב אֵלָיו חוּשָׁיו, מַתְחִיל הוּא לְהָטִיחַ

דִּבְרֵי קְלָלָה, גִּדּוּף וּגְנַאי

בִּפְנֵי הַיָּם: "אַתָּה רַמַּאי!

בְּשֶׁקֶט מְדֻמֶּה אֶת הַמַּלָּח תַּדִּיחַ,

וְאַחֲרֵי שֶׁיִּתְפַּתֶּה –

לַתְּהוֹם תַּשְׁלִיךְ אֶת הַשּׁוֹטֶה".

פִּתְאֹם לָבַשׁ הַיָּם דְּמוּתָהּ שֶׁל אַמְפִיתְרִידָה

וַיּאמֶר לַמַּלָּח: "לַשָׁוְא כָּזֹאת תַּגִּידָה!

מַסָּע עַל פְּנֵי מֵימַי אֵינֶנּוּ מְסֻכָּן,

וְאִם סוּפָה פּוֹרֶצֶת כָּאן,

הֵן הָאַשְׁמָה הִיא רַק בָּרוּחַ:

הוּא לֹא יִתֵּן גַּם לִי לָנוּחַ.

נַסֵּה-נָא: עֵת יִישַׁן הָרוּחַ הָרָשָׁע,

שְׁלַח עַל מֵימַי סְפִינָה לְשַׁיִט:

אָז הֵם זַכִּים כְּשֶׁמֶן-זַיִת

וְאַף שְׁלֵוִים מִיַּבָּשָׁה".

אָכֵן, פִּתְרוֹן פָּשׁוּט: מַסָּע כָּזֶה בָּטוּחַ;

אַךְ מִי יוּכַל לָשׁוֹט בְּמִפְרָשִׂים בְּלִי רוּחַ?