מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אֵלַיִךְ, יְרוּשָׁלַיִם

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

על פי "מבחר שירים", תל-אביב: הקיבוץ המאוחד; תשכ"ח 1968

סוגה:

שפת מקור: עברית

הוֹלֵךְ אֲנִי, הוֹלֵךְ

אֵלַיִךְ, וְלֹא הִגַּעְתִּי.

גֻּנַּב אֵלַי קוֹלֵךְ,

בִּקְצֵה אָפְקֵךְ נָגַעְתִּי –

וְעוֹד אָנוּד אֵלַיִךְ,

יְרוּשָׁלַיִם.


יוֹנָה עֲלֵי כָּתְלֵךְ –

זוֹ אַתְּ הוֹמָה מִפִּיהָ?

דִּבַּרְתִּי אֶל סַלְעֵךְ –

הַאַךְ בּוֹ עַד יַבִּיעַ?

הָאִירִי לִי מִבֵּין צְלָלַיִךְ,

יְרוּשָׁלַיִם.


זֵיתִים עַל הֶהָרִים –

בְּצִלָּם, אוּלַי, יוֹשְׁבָה אַתְּ?

עַרְבַּיִם זוֹהֲרִים –

זוֹ אַתְּ, זוֹ אַתְּ שׁוֹפַעַת?

גָּבְהוּ שְׁמֵי שָׁמַיִךְ –

אַיֵךְ, יְרוּשָׁלַיִם!


תש"ה

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. לא"י רופין (מכתבים)
  5. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

חמישה עשר בשבט וחמישה עשר באב

מאת יוסף זליגר (מאמרים ומסות)

נדפס בפעם הראשונה ב“מצפה” גל. ג. קרקה תרס“ה, ונדפס שנית ב”יבנה" גל. ד. לבוב תרע"ב.


בר“ה (פ“א מ”א) שנינו: “באחד בשבט ר”ה לאילן כדברי ב”ש, ב“ה אומרים בחמישה עשר בו” ובתענית (פ“ד מ”ח) שנינו: “אמר רשב”ג לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכו‘“. לולא הורונו חז”ל בגמ’ את ענין שני החגים האלה, ידענו מעצמנו, בכַוננו אותם זה מול זה ומצאנום זה ב' חדשים לפני חג הפסח (זמן האביב) וזה ב' חדשים לפני חג הסוכות (זמן האסיף), כי שניהם תלוים בתקופת השנה ובהם תשתנה השנה ויחלו זמנים אחרים במצב השמש מול הארץ, ומכש“כ עתה, כאשר פרשו לנו חז”ל את דעתם בר“ה (י"ד.) על ראש השנה לאילן: “הואיל ויצאו רוב גשמי שנה”, ובתענית (ל"א.) וב”ב (קכ"א:) על ט"ו באב: “רבי אליעזר הגדול אומר מחמישה עשר באב ואילך תשש כחה של חמה ולא היו כורתין עצים למערכה, לפי שאינן יבשין”.

משני המאמרים האלה ידענו, כי לפי דעת חכמי ישראל כלה עקר החֹרף בט“ו בשבט ועקר הקיץ בט”ו באב ואחריהם מתחילים חֹרף קל וקיץ קל ונמשכים, זה עד פסח וזה עד החג. ואם נצרף לב' זמנים האלה עוד את ארבעת הזמנים הידועים גם לחכמי אֻמות העולם בכל הלשונות: אביב ואסיף קיץ וחֹרף, נמצאם יחדו ששה. ובאמת הדבר מפֹרש בתורתנו (ברא' ח' כ"ב) “זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחֹרף”. וכבר פרשו חז“ל בב”מ (ק"ו:) ובראשית רבה (פ' ל"ד): “רשב”ג אומר משום ר“מ וכן היה ר”ש בן מנסיא, אומר כדבריו, חצי תשרי מרחשון וחצי כסליו זרע, חצי כסליו, טבת וחצי שבט חורף, חצי שבט אדרוחצי ניסן קור, חצי ניסן, אייר וחצי סיון קציר, חצי סיון, תמוז וחצי אב קיץ, חצי אב אלול וחצי תשרי חום; רבי יהודה מונה מתשרי, רבי שמעון מונה ממרחשון" (במ“ר להפך “רבי יהודה ממר חשון, ר”ש מתחיל מתשרי”). וא“כ לרשב”ג משום ר“מ ט”ו בתשרי (סכות) תחלת הזרע, ט“ו בכסליו תחלת החֹרף, ט”ו בשבט תחלת הקֹר, ט“ו בניסן (פסח) תחלת הקציר, ט”ו בסיון תחלת הקיץ, ט“ו באב תחלת החֹם. ורשב”ג לשטתו שהוא בעל המאמר בתענית (פ“ד מ”ח): “לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב”…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.