רקע
משה בסוק
מֶבָּטֵי לַיְלָה וּבֹקֶר
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: על פי "מבחר שירים", תל-אביב: הקיבוץ המאוחד; תשכ"ח 1968

 

א

הַיָּד

הָלְכָה אֶל פַּעֲמוֹן הָאַזְעָקָה –

וְצָלְלָה בַּדֶּרֶך.


נוֹטֵף, נוֹטֵף אוֹרִי, לָבָן

עַל גַּב הָאֲפֵלָה.


בְּאוֹתִיוֹת מְעֻקָּלוֹת, טִפִּין שֶׁל אוֹר כָּלֶה,

אֲשַׁרְבֵּט דַּקּוּת אַחֲרוֹנָה שֶׁבִּי.


הֲיָבוֹא הַבֹּקֶר בְּסִבְכֵי כְּתָבִי סָמוּי?

אוֹ יְסַלֵּק יְרִיעָתִי זוֹ אַחְרוֹנָה

כְּסַלֵּק גִּלְיוֹן נְיָר חָלָק מִלְּפָנָיו? –

וַאֲנִי לֹא עוֹד אוֹסִיף דָּבָר.


 

ב

הַלַּיְלָה נִשְׁבַּר לִשְׁנַיִם.

אֲנָחָה שָׁבְרָה אֶת גּוּפוֹ,

אֶת רוּחוֹ.


קוֹל הָאוֹר הַחַי

שָׁב וּבָא! –

צַעֲדֵי אָחוֹת בַּלַּיְלָה.


הֶאָח,

אָחוֹת, וִיוִיאַן!


מִתּוֹךְ אוֹרִי נֶחְנָק,

מִבְּעַד קוֹלִי שׁוֹקֵעַ

זוֹרְמָה אֵלַיִךְ קְרִיאָתִי

כִּזְרִיקָתֵךְ בְּתוֹךְ דָּמִי:

אָחוֹת, וִיוִיאַן!


 

ג

הַגַּג מִמּוּלִי חִיּוּנִי-רְעָפִים,

שׁוֹלֵחַ מֶבָּטָיו, אַדְמוֹנִים וְיָפִים,

בִּשְׁנֵי עֲנָנַי:

בְּעֵינַי – –


הַגַּג מִמּוּלִי, שָׁלֵם בַּמָּטָר

עִם עַצְמוֹ, עִם הַפְּנִים. עִם רֵאשִׁית וְעִם גְּמָר.

וַאֲנִי מַה לָּהֶם אֶעֱשֶׂה לִשְׁנֵי עֲנָנַי? –

וְהַחֹרֶף כֻּלּוֹ לְפָנַי – –


 

ד

מִי יִתְּנֵנִי נוֹשֵׁם אֶת הַבֹּקֶר –

הֲצָצָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל הָאוֹר בַּחַלֹּון.

הָאֵדִים מִן הָאָרֶץ. הַמִּנְזָר עַל הָהָר.

יְקִיצַת הַדְּשָׁאִים. זִנּוּקוֹ שֶׁל הַגַּג.

הַחְלָטַת הַמָּטָר.


מִי יִתְּנֵנִי נוֹשֵׁם אֶת הַבֹּקֶר.

פְּלִישָׁתוֹ שֶׁל הָאוֹר בַּחַלּוֹן.

הַפָּסוּק שֶׁנִּמְצָא לְתִינוֹק בֵּית-רַבָּן.

הִתְעוֹרְרוּת הַכֵּלִים לִמְלָאכָה.

יְצִיאַת הַדְּרָכִים, מַשָּׂא יוֹם עַל גַּבָּן.


מִי יִתְּנֵנִי נוֹשֵׁם אֶת הַבֹּקֶר כֻּלוֹ:

הָאוֹר הַנּוֹהֵר בְּחוֹפֵי הַחַלּוֹן.

זְרִימַת הַשָּׁעוֹת, הָרְגָעִים.

אֵין-סוֹף הַזְּרִימוֹת הַנָּאוֹת, הַצְּלוּלוֹת.

אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַיּוֹצְאִים וּבָאִים – –


מִי יִתְּנֵנִי נוֹשֵׁם, נוֹשֵׁם – –


 

ה

תְּנֵנִי, נָהָר, עַל חוֹפְךָ עוֹד לָשֶׁבֶת.

תְּנֵנִי, הַיַּעַר, בִּסְבָכֶיךָ לִתְעוֹת.

זִרְמִי, בָּבוּאָה אַתְּ שֶׁלִי, יְגוֹנִית וְשׁוֹבֶבֶת.

שַׂחֵק נָא, צִלִּי, בְּזִהוֹר, בִּדְמָעוֹת.


אַתָּה הַזּוֹכֵר, תְּנֵנִי לִשְׁכֹּחַ.

לִשְׁכֹּחַ אוֹתְךָ מִקָּרוֹב, הַקַּיָּם.

לֹא אֹמַר לַהֲדַ"ם! אַךְ אַל-נָא בְּכֹחַ

תַּתִּיר בְּרִית הַזְּמַן וְהַדָּם – –


אַתָּה – –


ביה“ח פוריה, תש”ך

המלצות קוראים
תגיות