מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בַּדֶּרֶךְ מִוֶּרְסַיל

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

על פי "מבחר שירים", תל-אביב: הקיבוץ המאוחד; תשכ"ח 1968

סוגה:

שפת מקור: עברית

בַּדֶּרֶךְ מִוֶּרְסַיל רָאִיתִי שְׁתֵּי נְזִירוֹת, שֶׁלָּבְנָן הַמֻּעָט נִזְדַּקֵּר מִן הַשְּׁחוֹר הַמְרֻבֶּה,

דְּבֵקוֹת זוֹ בְּזוֹ: מְבַקְשׁוֹת הֵן בַּגֶּשֶׁם חָסוּת מִתַּחַת אִילָן;

וּמֵעֵבֶר לַכְּבִישׁ: הוּא וְהִיא חֲבוּקִים וּנְשׁוּקִים בְּחִמּוּד רַעֲנָן:

מְבַקְשִׁים הֵם בַּגֶּשֶׁם חָסוּת מִתַּחַת אִילָן;

הַמְּכוֹנִית הִשְׂתָּרְכָה בַּהִלּוּךְ הָרִאשׁוֹן, וְעֵינַי, כְּדַרְכָּן, עָגְמוּ וְחִיְּכוּ;

הוֹצֵאתִי יָדִי מִבַּעַד לָאֶשְׁנָב וְנָגַעְתִּי בַּגֶּשֶׁם.

הִרְגַּשְׁתִּי מַגַּע הֶחָלָל, הַיְקוּם, רְקִיעִים, אֲדָמָה,

וּשְׁתֵּי הַנְּזִירוֹת, וְהַזּוּג הֶחָשׁוּק – –

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. לא"י רופין (מכתבים)
  5. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

המדיניות החיצונית של העם העברי

מאת דוד בן־גוריון (מאמרים ומסות)

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.


(הרצאה בקונגרס ראשון לא"י העובדת)

השואל ישאל: וכי יש לעם גולה המפוזר ומפורד בכל ארבע כנפות תבל מדיניות חוץ? כלום היה פעם העם העברי במשך כל ימי נדודיו בגולה נושא מדיניות משלו? עמים אחרים קבעו את גורלו ע"י מדיניותם הם. יחידים או קבוצות בתוכנו מילאו תפקידים פוליטיים בקרב עמים רבים ובעולם כולו. אולם העם היהודי לא היה נושא לאפשרויות מדיניות ולרצון מדיני.

ואכן, כשקמה התנועה הציונית ואתה יחד החלה פשה של מדיניות יהודית כביטוי הרצון הקיבוצי של העם היהודי, היו רבים, אשר שמו את הרעיון לחזון‑שוא.

הנחתם הפוליטית היתה, כי עם נטול מדינה אינו יכול לשמש גורם מדיני ונושא למשפט עמים. אולם הנחתם הופרכה. “חזון‑השוא” בא; הקשר ההיסטורי שבין עם ישראל לארץ ישראל קוים וקוּבל במשפט העמים. עם ישראל הוכר כבעל זכות על ארץ ישראל. ההסתדרות הציונית הפכה מהסתדרות של “מתנדבים בעם” לסוכנות בין‑לאומית רשמית של העם היהודי בכל הנוגע לארצו.

ודאי יש מקום לחלוק על אריכות ימיו של משפט עמים זה בכלל. יתכן גם לחלוק על עצם טיבה של המדינה בימינו. אך אין זה ממעט כלשהו ממשקל העובדה: במסגרת משפט העמים הקיים היה העם היהודי במשך דורות עשוק‑משפט, משולל זכות, הטול יכולת לברוא ניב לרצונו ולמשאלתו בדר מותרת ומוכרת, עד שבא ארגונו “החפשי” של העם בתוך התנועה הציונית ולמען התכלית הציונית והוסיף כוח חדש לפוליטיקה הבין לאומית, שותף חדש במשפט העמים – את העם היהודי בעל הזכויות הבין לאומיות על א"י (לפי שעה – רק בנוגע לא"י בלבד). ויובן נא ברור היטב: לא יהודים – אלא העם היהודי, ולא בתוך ארץ ישראל אלא על א"י.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.