מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בַּגַּן דְּלוּצָר

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

על פי "מבחר שירים", תל-אביב: הקיבוץ המאוחד; תשכ"ח 1968

סוגה:

שפת מקור: עברית

בַּדֶּרֶךְ נִקְלַע לִי מַכָּר:

הַסַּפְסָל שֶׁבְּגַן הָאֲגַם דְּלוּצָר.

"אֵיךְ שַׂמְתָּ עַצְמְךָ לֹא-רוֹאֶה אוֹתוֹ בֹּקֶר – חִיֵּךְ –

וְאַתָּה, הַסְּתַכְּלָן, הִבְחַנְתָּ בַּשְּׁנַיִם הָהֵם, וְעוֹד אֵיךְ".


וּבְעוֹד הַמַּכָּר הַוָּתִיק דִּלְעֵיל

בְּדַפִּים שֶׁל פְּרָחִים יְבוּשִׁים מְעַלְעֵל –

נִכְנַס בָּעֵצִים, בְּמַפְתִּיעַ, מָטָר.

וְזָקֵן וּזְקֵנָה – מִטְרִיָּה שֶׁבְּיָדָם רְשׁוּלָה, וְאֶפְשָׁר

הֵם צוֹפִים אֵיךְ נִכְנָס הַמָּטָר, רַעֲנָן, בִּקְמָטִים,

יָשְׁבוּ וְיִדּוּ בָּאֲגַם, בַּשְּׁתִיקָה הַכְּחֻלָּה, מֶבָּטִים,

בִּטְּלוּ אֶת הַ“יֵשׁ” שֶׁל “פִּילַטוּס”, מַחֲצִיף בְּקַרְחוֹ וּשְׁלָגָיו,

וּבְיָדִית מִטְרִיָּה קִוְקְווּ זִכְרוֹנוֹת, הַרְהוֹרִים קַו-אֶל-קָו – –


וְשָׁעָה רְחוֹקָה, אַתְחַלְתָּא דְבֹקֶר, שֶׁהָיְתָה כֶּעָנָן וְכָאוֹר,

נְבוֹכָה וְעוֹמֶדֶת. וְדוֹמֶה, כִּי רוֹצָה עַל עַצְמָהּ הִיא לַחֲזֹר – –

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)
  5. לא"י רופין (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

חד-גדיא

מאת יהודה ליב בנימין בן ישראל קצנלסון (פרוזה)

(בְדִיחָה)

חלמא טבא חזאי, חלמא טבא חזאי!

בלעדי אשר אגיד לך, הלא תבין מעצמך, אתא הקורא הנבון יותר מדאי, כי קורא אני את חלומי בשם “חלמא טבא” רק משום “אל תפתח פה לשטן” בלבד. באמת היה חלומי לא חלמא טבא ולא חלמא בישא, כי אם ככל החלומות שבעולם, כלו מלא דברים בטלים, אשר לשמעם “תבולנה האזנים”, עד שאינני יודע בשביל מה ולאיזה תכלית אני מספר אותו לך. ובכל זאת מי יודע, אולי יצלח בידי לבדח בו את דעתך מעט, אולי יעבור צחוק קל על פניך בספרי אותו לך, ותחשב גם זאת לי לצדקה.

כי מצות-עשה אחת נתנה לנו, שקשה לאדם מישראל לקיימה יותר מכל המצות שבתורה. “ושמחת בחגך” כתוב, וכיון שקדש היום, כבר צריך אתה לשמוח. עוד לא הספקת לשאוף רוח, עוד לא הספקת להתאנח כראוי אחרי כל העמל והיגיעה, שעמלת ושיגעת, כדי להכניס את הפסח אל הבית, עוד שקוע אתה בראשך ורובך בדאגות של יום אתמול ובדאגות של יום מחר, וכבר מחויב אתה מן התורה לשמוח. מצות-עשה מפורשת היא! אולי לתכלית זו נתכוון המשורר הנעלם, שחבר את הזמר “חד גדיא”. הוא חפץ, פשוט, לבדח מעט את דעתך ולזכות אותך לכל הפחות רגע אחד במצוה של שמחת החג. אבל אתה, שהנך בן לעם חכם ונבון, אשר “לשחוק תאמר מהולל ולשמחה מה זו עושה”, אתה הולך, וקונה לך הגדה עם ל“ב פירושים, בנגלה ובנסתר בדרוש ובסוד; זה יהפך את הגדי לכנסת ישראל, השני יעשה אותו ל”נשמת האדם“, השלישי והרביעי לדברים אחרים לגמרי, ואתה יושב אחרי הסדר, ומצחך מלא קמטים, ומעיין בל”ב הפרושים כדי להכריע מי מהם כִּון לאמתו של דבר, עד שאתה מפיג גם את מעט השמחה, שהיו יכולות להביא לך ארבע הכוסות, אשר שתית על פי ההלכה המפורשת במשנה.

גם להרוסים יש זמר בסגנון “חד גדיא”:

Жилъ былъ у бабушки сђренькій козликъ.
...

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.