מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בָּאָבִיב הַנָּע-וָנָד

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

על פי "מבחר שירים", תל-אביב: הקיבוץ המאוחד; תשכ"ח 1968

סוגה:

שפת מקור: עברית

הַשִּׁנּוּיִים הָאֵלֶה בַּיָּרֹק, הַחִלּוּפִים

בָּעֹז וּבָעֶדְנוֹת,

הַקִּיוּם הַזֶּה, הָרָם וְהַנְּזִירִי שֶׁל הַתָּבוֹר,

הַכֹּל — כְּסִימָנֵי תַּחֲנוֹת

וּכְתִשְׁדֹּרֶת הַקּוֹרֵאת: עֲבֹר!


חַכְמֵי-הַזַּיִת לְיַד בָּתִּים תְּמִימֵי-עֵינַיִם,

הַנְּבוּכִים בַּזְּמָן: הַשִּׁכּוּנִים,

כְּנֻפְיוֹת הַזַּרְזִירִים וְלַהֲקוֹת הָאוֹר —

לַאֲבִיבִי הַנָּע הֵם צִיּוּנִים,

אֶל שְׁתִיקוֹתָיו — תִּשְׁדֹרֶת הֵם: “עֲבֹר”!

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. לא"י רופין (מכתבים)
  5. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

נְתִיבוֹת

מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (פרוזה)

לִהְיוֹת אוֹ לַחְדֹּל

הימים ימי חודש האביב.

כבר נטו צללי ערב ורוח צח יפוח בין האילנות המלבלבים ויניע את עליהם. פני השמים כעין התכלת ואור הירח יהל… דומיה מסביב. רק שני אנשים ההולכים ומטיילים בין עצי היער יפריעו את הדממה; אחד מהם זקן ותם ולבנת השער תלבין את ראשו ואת עברי פניו, ואחד בחור כארזים, מלא עלומים והוא משכמו ומעלה גבוה מרעהו.

המה מדברים ומשוחחים זה את זה בקול, מתפלפלים ומתוַכּחים לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.

מאריה דמאריה דאברהם! – קורא הבחור בתלונה – אם המאכל נותן טעם לפגם, למה זה נברך עליו ברכת הנהנין?

מצוות צריכות כונה, - השיב לו הזקן בנחת, – ואכילה – ברכה.

אבל?

הטרם תדע דעת הטור, הכלבו והאור-זרוע?!

והאור הזרוע על פני הטבע, הקסם השפוך נוגע בלבו של הבחור והוא קורא: “מה נאה!” והזקן מושך בכתפיו ומזכירהו, כי – נעלמה ממנו משנה מפורשת של “המהלך בדרך ופוסק ממשנתו…” והוא חוזר להענין של נותן טעם לפגם…

"אֵלי, אֵלי! על מאכל פחות מכזית, שטעמו פגום, דעת הפוסקים לברך, ועל כל הטבע, על אור החיים הזרוע, על היופי והנשגב, הרם והנעלה, כל המברך הרי זה מתחייב בנפשו…,

בימים ההם עודני נער, ראשי מלא טל ילדות, לבי מלא רגשי חופש, ואני עומד בין שני עולמות, אחד נותן טעם לפגם והשני – לשבח. ויהי בשמעי קול האנחה הזאת יוצא מפי אחד מסופרינו, קול אנקת נפש, בהתרפקה על הטבע ובהשתפכה אל אור החיים, ויחרד לבי ויתּר ממקומו. וארא את התהום הרובץ בין עולמו של ישראל-סבא, הקפול בספריו ובמצוותיו, ובין העולם הגדול והרחב, וארא – ויצא לבי.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.