מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

קטונתי מכל החסדים

מאת: שלמה שפאן

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

קטונתי מכל החסדים / שלמה שפאן

© כל הזכויות שמורות. מובא ברשות בעלי הזכויות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.

יום אחד הייתי זקוק למקום של תפילה ונמצאתי במקום שהתפילה אסורה שם. אין זה מענייני לספר כאן על מה צריך הייתי להתפלל, ואין זה מענייני לספר כאן על שום מה אסורה היתה התפילה באותו מקום. די אם אומר, שצרכי שלי היה ודאי, והאיסור שבמקום היה ודאי.


נתגלה לי, שאף-על-פי שיש איסור, קיים מקום-תפילה במסתרים, ויש שמתכנסים שם בשעות קבועות. החלטתי לילך לשם, אף-על-פי שלא היתה לי כל ידיעה היכן נמצא אותו מקום. לא יכולתי לשאול שום בריה על כך, שמא אסכן את עצמי, ואף אילו הסכמתי לסכן את עצמי בשאלתי, מסתבר ששום אדם לא היה משיב לי תשובה של ממש, מחמת סכנה לעצמו. לא נשתייר לי אלא ללכת אחרי לבי ולחזור אחרי אותו מקום, שהיה בהעלם גמור, שהרי לוותר על צרכי לא הייתי יכול. היתה נפשי נתונה במצוקה גדולה, וצער זה שהצטערתי לא היה לי אפילו לפני מי להשיחו.


וכך יצאתי לדרכי והלכתי כמה שהלכתי, ודומה הייתי למי שמהלך בעינים עצומות ואין לו הבדל לאיזה צד יפנה. עד שהגעתי לפרשת דרכים ומצאתי שם אשה ותינוק, זו פונה לצד וזה פונה לצד אחר. ידעתי ששניהם אין דרכם לילך למקום של תפילה, אף-על-פי-כן החלטתי ללכת אחרי האשה, כדי שתהיה לי לעזרה בשעת הצורך, אם אמָצא, חלילה, בצרה ובסכנה. ואפשר שבלי יודעים הגיע לי ממנה ריח של תפילה תמה ונאמנה ונמשכתי אחריה.


תמהתי על עצמי, על בטחון שבי, שהלכתי בלי תהיה ובלי נדנוד כל-שהוא. כמי שהולך במישרין למחוז חפצו. והואיל וכך היתה הליכתי, הרי שכמעט לא חשתי בכמה וכמה מניעות ומכשולים שנקרו לי בדרך. עברתי בשלום בורות ושיחין, גדרות ומחיצות, ולא אירעו לי עיכוב ושהיה, עד שהגעתי בשעה הקבועה, בשעת בין השמשות, לאותו מקום שהיה רצוילי.


והאשה שהלכתי בעקבותיה נצבה מן הצד, כמי שמוכנה להמתין לי עד שאסיים תפילתי.


נכנסתי לאותו מקום ופתחתי ואמרתי: קטונתי מכל החסדים. מהו חסד? כל שבא בלי יגיעה ובלי טרחה, אלא כדבר המיועד לך והמזומן לך, כשרגליך ערבות בעדך ומוליכות אותך למחוז חפצך ואין אתה זקוק לשום חקירה ודרישה, והנך מגיע בשעה הנכונה בלי מוקדם ובלי מאוחר, דומה כאילו היו המקום והזמן והעניין מצפים לך ומחכים לבואך הבטוח. ומתחוור לך, שכל הגלגלים לא נסתבבו אלא לשם אותו עניין שלך וכל הצינורות לא נתכוון אלא לאותו שפע, שהיית זקוק לו.


עמדתי בין שאר המתפללים, ושפתי נעו:

קטונתי מכל החסדים


תש"א

שלמה שפאן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שלמה שפאן
יצירה בהפתעה
רקע

מעשה בשני חָרָשים

מאת יצחק ליבוש פרץ (מאמרים ומסות)


התחלה המעשׂה היתה הרבה, הרבה שנים קודם לזה, וסוף המעשׂה לא היה עדיין; ומי יודע מתי יהיה קץ הפלאות…

ושני החרשים אמנים נפלאים הם, נשרים, גאונים, יוצרים!

וקסם נפלא בידי שניהם להעלות את הגולם, לתת נשמה לפועל כפיהם – לעץ ולאבן!

ובכל זאת שונים היו זה מזה תכלית שנוּי.

שׂמחת החיים היתה סוד נשמתו של האחד, שׂמחת החיים כמו שהם; שׂמחת החיים העליזים, המבריקים והסואנים, והמשכרים ככוס חמר משומר!

ולכל מעוף עינו התנשׂאו גלי החיים, התעופפו ריחות כל בשׂמים, צוחו כל צבעי הקשת; והתלקחו המאורות במרומים, ועיני נשים יפות – מתחת! ותראה הגבורה בכל הדר גאונה, והאהבה בכל עצמת כשפיה – – – וייצר – כנוח עליו הרוח – גבורים מחלקי שלל גויים עצומים; עלמות גלויות עינים; מחוללות בין חרבות וכידונים; אלילים חמוצי בגדים, כדורכים בגת; אלילות קופצות מן הקצף שעל פני הים…

ונגרף, ונשטף העם אחרי היוצר, ויפזר לו זהב וכסף, ואבנים טובות, ופרחי תפארה – –

ואל השני השתאו אך מתי מעט. אך יחידי סגולה עמדו על פועל כפיו, ואמר זה לזה: של נעליך!

כי עומק התוגה של החיים היה סוד נשמתו של השני. וגם הוא לא שנא את החיים, אך לא יכול להתמכּר להם ולעבדם, כי ערגה נפשו אל פתרון החיים, אל סודם; אל הגרעין, שבתוך הקליפה, המברקת; אל הרוח, שבתוך האופנים; אל הרצון – רצונו של עולם!

וייצר – חוזים ונביאים, מלכים מנגנים בכנור, ובעלי עינים כלות ונטויות למעלה, למעלה ושואלות: מדוע? שלָמה?


ו“המתי-מעט” לא נתנו להיוצר העשיר לישון. ביחידי הסגולה התקנא. וכטוב לבו ולב תלמידו ביין, יצאו בחצוצרות ולפידים, ויתנפלו באישון הליל על בית העני ועל מקדש-עבודתו, וינצחו אותו ואת פועל כפיו ואת היוצר לקחו שבי…


פה תשב ובקולי תשמע, ואת אשר אצוה – תחצוֹב! – – – – – –


ועברו ימים ונשכח היוצר העני, ואם זכרוֹ איש – ואמר:

– זה כילה את נבואתו, והיה למחקה, לעובד עבודה זרה… לא לו היה ה“יפהפיה עם הגביע” ולא לו ה“עולות מן הרחצה!” וכיוצא בזה…

והאומלל צועק: אבל, התירו את כבלי! ואין שומע. – – – – – –


ואין זה, חס ושלום, קבלה!

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.