מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

קוֹל

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

אַל תִּשְׁעֶה אֶל הַקּוֹל, אַל תִּשְׁמַע אֶל הַקּוֹל

הָעוֹלֶה מֵהַגּוּף, מֵחֶשְׁכַת הַבְּאֵר:

הִקִּיפַנִי הַיְתוֹם!

בָּא עַד נֶפֶשׁ הַשְּׁכוֹל! –

אַל תִּשְׁעֶה אֶל הַקּוֹל, אַל תַּבֵּט לַתְּהוֹם,

אִם יָדַעְתָּ עוֹד לֶכֶת – לְכָה וְשׁוֹרֵר!


וְאֵלָיו כִּי תִשְׁעֶה – הֲיִדֹּם? הֲיִשְׁתֹּק?

אוּלַי בְּרֶגַע רַחוּם, בִּהְיוֹת שְׁנַיִם אֶחָד – –

וְשָׁב וְעָלָה (הֲתַכִּיר? הֲתַבְחִין?)

מִנִּי בְכִי הַתִּינוֹק,

מֵהַיּוֹם הַנִּפְגָּשׁ עִם הָאוֹר, הַמַּלְבִּין,

שֶׁל הָרַךְ הַנּוֹלָד – –


אִם יָדַעְתָּ עוֹד לֶכֶת – לְכָה, הִתְרוֹנֵן!

יֵשׁ בְּיַעַר הַלֵּיל, אוֹ בְּמַעַר הַיּוֹם,

תְקַדֶּמְךָ חֶדְוָה: הַבֵּן כְּבָר גָּדוֹל!

בְּשַׁעֲלֵי הַחֶדְוָה רוֹדֵף קוֹל, מִתְחַנֵּן,

מֵהַבְּאֵר, מֵאָפְלָהּ, מְשַׁוֵּעַ הַקּוֹל –

זֶה הַבֵּן הַקּוֹרֵא, זֶה הַבֵּן מִן הַיְתוֹם – –

אַל תִּשְׁעֶה אֶל הַקּוֹל, אַל תִּשְׁמַע אֶל הַבֵּן;

אִם כִּנּוֹר הָעוֹלָם – קוּם אֵפוֹא וְנַגֵּן!


תרצ"ח

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
יצירה בהפתעה
רקע

ה"חלוקה"

מאת שמריהו לוין (מאמרים ומסות)


מי לא כתב על ה“חלוקה” ומה לא כתבו עליה! כל מי שהיה בארץ ישראל וראה את ירושלים, את חברון, את טבריה וצפת ראה חובה לעצמו לחוות את דעתו על מוסד יהודי ישן ומיושן זה, הבולע שנה שנה עד היום הזה מיליונים של פרנקים ומרץ יהודי למכביר. ולפי השקפת העולם של הזמן החדש נראה הדבר, כאילו כל המיליונים האלה והמרץ היהודי הזה לבטלה יוצאים, ללא כל תועלת. עשרות ומאות עסקני צבור שקודים היו להכניס קצת סדר לתוך מוסדות הצדקה המסובכים האלה והעלו חרס בידם. תחילה ניסו להשפיע ברוח קפידה, בקרו חריפות את ה“כוללים”, את הגבאים ואת השד"רים, אולם הקהל הגדול, היהודים היראים והפשוטים שתמכו בחלוקה לא נתנו את דעתם כמעט על בקורת זו והמשיכו לתת ולתמוך. שוב עמדו וניסו בדברי-נועם ואף אלה לבטלה יצאו, ועדיין נוהגת החלוקה בדרך כלל כדרך שהיתה נוהגת לפני עשרים, שלושים וחמשים שנה.


בדרך כלל נראית החלוקה לאדם בן הזמן החדש כחזיון בלתי טבעי, המנוגד בעצם טבעו לחיים. בן הזמן החדש מפליג הפלגה יתירה בערכה של העצמאות, של היזמה העצמית, של ההתקדמות. שונא הוא את הכפיפות, את הסמיכות על שולחנם של אחרים, את הקפאון. ולפיכך אין לתמוה שהפנים החוורים והמחוררים של מקבלי החלוקה, פני צעירים וזקנים, בערי החלוקה של ארץ ישראל עושים רושם מדכא על התייר בן אירופה, ואם לבו נתון על עסקי הכלל ועל ארץ ישראל, הרי הוא רואה חובה לעצמו להציע הצעות, כיצד לתקן את החלוקה, לכונן אותה מחדש, שלכל הפחות יהיו פניה נאים יותר כלפי חוץ, שלא תנקר את העינים. ואפילו תועלת אין בה – לכל הפחות אל תעטה עלינו חרפה, שכן תרים את הערים האלה לא בני ישראל בלבד. הרי תשעים ואפילו תשעים וחמישה למאה מכל הנוסעים-התיירים שלא מבני ברית הם, ומה דמות תעלה לפניהם מ“שומרי החומה” אם ידונו עליהם על פי הישוב הישן?


ואף על פי כן יסלחו לי בטובם כל התיירים המודרניים: כל עצמה של בקורת זו יסודה בראיה שטחית בחזיון היסטורי. והריני ממשיך על עצמי סכנה שאהיה נראה על הבריות לא כבן הזמן הזה, ואנסה לדון בו בחזיון זה של החלוקה מבחינה אחרת לגמרי.


רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.