מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בְּרֶדֶת-יוֹם

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הִבְהִיק מַרְאֵה-יָד בַּמֶּרְחָק.

הוּנַף, קַל כַּחֲלוֹם, הַמָּסָךְ.

יָצָא אָדָם מְבַקֵּש-חָזוֹן

וַיִּתְיַצֵּב דֹּם בַּפֶּתַח.

נָפַל פֶּתַע מַאֲמָר-אַשָּׁף.

עוֹלָם מַסְכִּית, עוֹלָם תּוֹהֶה.

רַן לֵב אָדָם רִנַּת-פֶּלֶא;

בֵּין עַרְפִלִּים אָדָם תּוֹעֶה.


תרפ"ו

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. לא"י רופין (מכתבים)
  5. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

יצא זכאי

מאת יצחק ליבוש פרץ / שמשון מלצר (פרוזה)

א. בפרוזדור של עולם-האמת

סופו של המעשה, קואי היקרים, יהיה במקום גבוה ביותר; במקום רם ונישא, שהחיים והמות נתונים שם במשקולת.

לפני השולחן המצופה מפה אדומה, עם גדילים ופתילים של זהב…

בבית הדין המחוזי!

אך כנגד זה תחילתו של המעשה במקום עני ביותר, שפל ביותר…

במושב הזקנים!

בסך-הכול חדר אחד, עם מחיצה דקה המחלקת אותו לשני חלקים — בשביל הזקנים לחוד ובשביל זקנות לחוד (בעיר הזרה שלנו קוברים אפילו לחוד), וכל מחצית יש לה חלון אל צד הרחוב ופתח אל החצר.

יושבים הם (רק לייבּל לבדו, שדכן-המדינה לשעבר, שרגליו משותקות — שוכב), יושבים הם, הזקנים והזקנות הגלמודים בפרוזדור של עולם-האמת, שכוּחים מכל העולם, וזכורים רק לחברה “צדקה”, והם סופרים את שארית ימיהם, הימים המעורפלים והזוחלים, החרשים והעורים והם מתכוננים לדרכם…

פעם אחת — הערב יורד…

המשרת, שהביא את הארוחה, הגיף את התריסים; הזהיר שיכבו את האור בעוד מועד, ואת הדלת סגר אחריו…

הזקנים והזקנות גומעים בשׂפתותיהם החיורות את שארית ציר-הדגים, טוחנים בלסתותיהם חסרות-השינים את חתיכות הלחם הרכות, השׂוֹחוֹת בתוך הסירים, — ומברכים ברכת המזון (דבושה “הירוקה” שהצהיבה, מוכרת-ירקות לשעבר, מניעה רק את שפתיה; לא היא זוכרת, לא היא רואה את האותיות הגדולות ביותר בסידור, לא היא שומעת איך אחרים אומרים ברכת המזון!), ומיד מתחילים בקריעת-שמע עם הוידוּי הגדול.

לאחר שגמרו את קריאת שמע, והכו באגרופים מרעידים על לוחות-החזה הנפוּלים את כל ההכאות שב“על חטא” הגדול, שכבו כולם (פרט ללייבּל שדכן, שכבר שכב קודם לכן) והתחילו נאנחים…

ומעט-מעט התחילו גם נוחרים וחולמים…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.