מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

וידוי במשמר

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

וִדּוּי בַּמִּשְׁמָר / משה בסוק

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.

לֵיל-מְנוּחָה, אַחִים. רְגַע, הַכְּפָר.

יְבָרֶכְכֶם לֵילִי מִן-הַמְּשְׁמָר.


נָדַם הַכְּבִישׁ. רַק אֹרַח רַע זוֹמֵם.

שִׁקְטָה הַיֶּלֶד, וּבִטְחִי-נָא, אֵם.


אַל תִּרְאוּנִי, שֶׁנַּפְשִׁי פְּרוּזָה:

עֲלֵי סְדַנְכֶם פֹּה אֲנַגֵד עֻזָּהּ.


וְאִם יָרַט דַּרְכִּי אֶל הַגּוֹרָל –

בֵּין הֶהָרִים אָשׂר לוֹ וְאוּכָל – –


נוּחוּ-נָא, אַחִים, כְּפָרִי שֶׁבַּמִּישׁוֹר –

אַל תִּרְאוּנִי בְאָפְלִי עַד בֹּקֶר אוֹר.


אֲנִי הָאִישׁ, קִצֵּץ בְּנֶטַע אֵל –

עֵינַי לְבַד רָאוּ: אֲנִי כוֹשֵׁל.


בַּחֲלוֹם וְאַהֲבָה שֻׁלְּחָה הַיָּד,

אֲנִי שׁוֹפֵט לִי פֹּה, אֲנִי נִשְׁפַּט.


מַה חֹק לָאִישׁ, שֶׁכַּדּוּרוֹ פָּגַע

בְּלֵב נַפְשׁוֹ, בְּעָצְבָּהּ וּבְנָגְהָהּ?


בְּמַּעֲנִית, נֵעוֹרָה עִם חָרִישׁ,

אָנִיר לִי נִיר לַגִּיל, הַכְּאֵב יַחֲרִישׁ – –


שִׁקְטוּ, אַחִים, שֶׁשָּׂדֵנוּ נִמְלָא טַל,

רְגַעַ, הַכְּפָר, עַד הֹלֶם הַגַּלְגַּל – –


תש"א

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. לא"י רופין (מכתבים)
  5. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

על הצגות ה"בימה"

מאת חיים נחמן ביאליק (זכרונות ויומנים)

(בהצגה הראשונה של “הבימה” בא“י, ניסן תרפ”ח)


זכורים לי הערבים הראשונים אתכם, בעוד ווכטנגוב חי. ערבי קודש היו אלה. אז, כשנמחה כל שריד ולא היו כל סכויים, באיזו גבורה עילאה ובאיזו עקשנות נאחזתם ביצירתכם. היתה אימה נוראה לראותכם מטפסים ועולים ומתבצרים על חודו של סלע, כשהמים הזידונים גועשים סביבכם. ודוקא מפני שמאת יהודים יצאה הרדיפה נגדכם היתה היא מאיימת יותר. ויהא זכור לברכה מנהלכם צמח. בתוך המסיבה ההיא היתה דמותו של צמח דמות מיוחדת במינה, מעשה שיש טהור, צור-מעוז ממש. ורושם הגבורה ההיא נשאר בלב כחסד נעורים שלא ישכח לעולם. שתיתם אז כולכם יין משכר מגביע מלא, יין ששיכר אתכם ואותנו כולנו שבאו אתכם במגע. מובן לי מדוע החרדתם כך לבבות, וגם לבבות זרים. זכור לי איך בכה גורקי בראותו את “היהודי הנצחי” ואת אשר עשיתם מן המחזה הדל הזה. אז עוד גמגמתם. גבורתכם סככה עליכם וכבשה לכם לבבות. כשהחל המשחק האמתי לא הייתי כבר אתכם. וכשפגשתיכּם ערב אחד בפאריס, בהיותי עובר אורח, נדהמתי לשכלול הרב ולשלמות של אמנות המשחק. גם בשלימות זו היתה משום הטלת אימה חדשה. כששים שנה קיים התיאטרון בישראל, מיום יסד אותו גולדפדן. וכל השנים היה במרתף. לפעמים נדמה היה, כי בכל עשר שנים הוא נסוג אחורנית. לפעמים נדמה היה, כי גולדפדן עצמו עמד כבר על הפסגה. והנה דוקא ע"י צירוף של סיבות זרות ומוזרות, בסביבה של יתמות ושכול, בעזרת לא יהודי, קפצתם מתוך המרתף – וישר אל הפסגה! אינני מומחה לתיאטרון, אבל לפי הרגשתי-הפשוטה, הגעתם, מבחינת הטכניקה, למרום הפסגה והיכולת. גם זה אחד מן הנסים של קפיצת הדרך. יקרה בקרבנו, כי בחור ישיבה שאינו יודע ארבע-פעולות חשבון, קופץ ישר לתוך קנט, קורא בו ונעשה שליט במכמניו. בישראל ידועים נסים כאלה. ובכן קרה גם הנס הזה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.