רקע
אלכסנדר סרגיביץ' פושקין
mנחלת הכלל [?]
tשירה
שפת מקור: רוסית

> הֶעָבִים תָּצוֹפְנָה, הֶעָבִים תָּעוֹפְנָה;

רַק קַרְנֵי יָרֵחַ לֹא-נִרְאֶה מִלְּמָעְלָה

אַט אַט עַל-הַשֶּׁלֶג הַמְעוֹפֵף תַּחֲלוֹפְנָה;

מַה-קּוֹדְרִים שָׁמַיִם, מַה-קּוֹדֵר הַלָּיְלָה.

אָנֹכִי בַשָּׂדֶה נוֹסֵעַ, נוֹסֵעַ,

וּלְשׁוֹן צְלִיל הַפַּעֲמוֹן דִּין-דִּין-דִּין מַטֶּפֶת…

אֵין מַכִּיר הַבִּקְעָה, אֵין אוֹתָהּ יוֹדֵעַ,

וּרְחָבָה הַבִּקְעָה וּלְבָנִים עוֹטֶפֶת!

– הוֹי, חוּשָׁה, הָרַכָּב!… – „אֵין אוֹן לְהָגִיחַ:

הַסּוּסִים, אֲדוֹנִי, לֹא יַטּוּ עוֹד בֶּרֶךְ;

הַסּוּפָה אֶת-עֵינַי כְּבָר טָחָה בַטִּיחַ;

כָּל-אֹרַח כְּבָר נֶחְתָּם, כְּבָר סֻתְּמָה כָל-דֶּרֶךְ,

לַשָּׁוְא, אֵין עוֹד מִשְׁעוֹל, אֵין שְׁבִיל עוֹד נֶגְדֵּנוּ;

רַק תּוֹעִים אֲנַחְנוּ וּנְכוֹנִים לַצֶּלַע!

אֵין זֹאת כִּי-אִם שֵׁד בַּשָּׂדֶה יְנַהֲגֵנוּ,

רַק שֵׁד יְקַלֵּעַ אוֹתָנוּ בַקֶּלַע.

שָׂא עֵינְךָ, הַבִּיטָה: פֹּה יָרֹן, יָרִיעַ,

פֹּה יָרֹק אֶל-פָּנַי וְאִישׁ לֹא רָאָהוּ,

וּפֹה – לִנְקִיק סֶלַע יַדִּיחַ, יַסִּיעַ

הַסּוּסִים בְּפִתְאֹם עַד-כִּי-הִתַּמָּהוּ;

שָׁם פִּתְאֹם הִתְעַלָּה, הִתְנַשֵּׂא בָרוּחַ

עִם-אֶבֶן-הָאֶזֶל בִּמְקוֹם לֹא הָיָתָה;

וּפִתְאֹם – גַּם נִיצוֹץ-אֵשׁ בּוֹעֵר שָׁלוּחַ,

וּפִתְאֹם – הָאֵשׁ בָּעֲרָפֶל כָּבָתָה ”.

הֶעָבִים תָּצוֹפְנָה, הֶעָבִים תָּעוֹפְנָה;

רַק קַרְנֵי יָרֵחַ לֹא-נִרְאֶה מִלְמָעְלָה

אַט אַט עַל-הַשֶּׁלֶג הַמְעוֹפֵף תַּחֲלוֹפְנָה;

מַה-קּוֹדְרִים שָׁמַיִם, מַה-קּוֹדֵר הַלָּיְלָה.

אֵין כֹּחַ לָנוּעַ; גַּם נֶאֱלֹם נֶאֱלָמָה

הַלָּשׁוֹן בַּפַּעֲמוֹן וַתֶּחְדַּל מִנּוֹעַ;

הַסּוּסִים עָמָדוּ… – מַה-שָּׁמָּה, מַה-שָּׁמָּה?

„זְאֵב טוֹרֵף אוֹ עֵץ הוּא, מִי יֵדַע יָדֹעַ? ”

הַסּוּפָה תָרִיעַ, הַסּוּפָה תַצְרִיחַ,

הַסּוּסִים יָרִיחוּ וּפִתְאֹם צָהָלוּ;

הַשֵּׁד מִן-הַמָּקוֹם רַק הִרְחִיק, הֵגִיחַ,

וְעֵינָיו מֵאֹפֶל רַק בָּעֲרוּ, אָכָלוּ!

הַסּוּסִים זֹה שֵׁנִית הִתְחַזְּקוּ, פָּרָצוּ,

וּלְשׁוֹן צְלִיל הַפַּעֲמוֹן דִּין-דִּין-דִּין מַטֶּפֶת…

וָאֵרֶא: הָרוּחוֹת בֶּהָמוֹן נִקְבָּצוּ

אֶל-עֵמֶק הַבִּקְעָה שֶׁלְּבָנִים עוֹטֶפֶת.

בְּלִי-חֹק וּבְלִי-מִדָּה יִדּוֹדוּ, יִדּוֹדוּ,

וּבְקַרְנֵי אוֹר קוֹדֵר מִנֹּגַהּ יָרֵחַ

הַשֵּׁדִים הַשּׁוֹנִים פֹּה סָבִיב יִרְקוֹדוּ,

וּכְעָלֶה בְטֵבֵת בִּסְעָרָה פוֹרֵחַ…

מֶה עָצוּם מִסְפָּרָם! מִי הֵנִיס הַחֶבֶר?

מַדּוּעַ מִזִּמְרָה כֹה נוּגָה יִמֹּגוּ?

הַאַחַד הַשֵּׁדִים יוֹבִילוּ לַקֶּבֶר?

אוֹ אִם לִמְכַשֵּׁפָה חַג-חֻפָּה יָחֹגּוּ?

הֶעָבִים תָּצוֹפְנָה, הֶעָבִים תָּעוֹפְנָה;

רַק קַרְנֵי יָרֵחַ לֹא-נִרְאֶה מִלְּמָעְלָה

אַט אַט עַל-הַשֶּׁלֶג הַמְעוֹפֵף תַּחֲלוֹפְנָה;

מַה-קּוֹדְרִים שָׁמַיִם, מַה-קּוֹדֵר הַלָּיְלָה.

הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים הַשֵּׁדִים יָעוּפוּ,

וְעַד-גָּבְהֵי שָׁמַיִם יִסָּעוּ, יִסָּעוּ,

וּבְקוֹלוֹת יְלָלָה וּבְכִית לֹא-יָסוּפוּ

אֶת-לִבִּי בְקִרְבִּי לִגְזָרִים יִקְרָעוּ…

המלצות קוראים
תגיות