מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הַדּוּכִיפַת הַפִּקַּחַת

מאת: תקוה שריג

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

פַּעַם אַחַת בָּאָה דּוּכִיפַת אַחַת לְקַנֵּן בְּגַנּוֹ שֶׁל

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא.

זָכַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מַה שּׁשָּׁמַע, שֶׁיֵּשׁ קְסָמִים לַדּוּכִיפַת.

רָצָה לִרְאוֹת קְסָמֶיהָ.

מֶה עָשָׂה?

כְּשֶׁהִשְׁלִימָה הַדּוּכִיפַת אֶת בְּנִיַּת הַקֵּן שֶׁלָּהּ,

הִנִּיחַ קֶרֶשׁ לִפְנֵי הַקֵּן, בֵּין עַנְפֵי הָאִילָן,

וְתָקַע בּוֹ מַסְמֵר, שֶׁלֹּא תּוּכַל הַדּוּכִיפַת לְהִכָּנֵס לְקִנָּהּ.

וְהַדּוּכִיפַת מֶה עָשְׂתָה?

הֵבִיאָה מִין עֵשֶׂב שֶׁחָלַץ אֶת הַמַּסְמֵר מִמְּקוֹמוֹ

נִכְנְסָה הַדּוּכִיפַת הַפִּקַּחַת לַקֵּן וְהֵטִילָה בּוֹ אֶת בֵּיצֶיהָ

בְּשַׁלְוָה וָנַחַת…

נָטַל רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹתוֹ עֵשֶׂב-קְסָמִים וּשְׂרָפוֹ,

שֶׁלֹא יִמְצְאוּ אוֹתוֹ הַגַּנָּבִים

וְיַחְלְצוּ אֶת מַסְמְרֵי הַחַלוֹנוֹת וְהַבָּתִּים…


[ויקרא רבה כב; קהלת רבה ה]

תקוה שריג
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
יצירה בהפתעה
רקע

תשובה לפסימיסטים מישראל

מאת שמריהו לוין (מאמרים ומסות)

האומנם נכון הדבר, כי היו לפנים גבורים בישראל ועתה יצאו מן העולם ואינם? האומנם נכון הדבר, שהגלות הארוכה, החשוכה, המרה גזלה וחמסה את עם ישראל ונטלה ממנו את אומץ הלב, זו חמדה יקרה, אצילה, גנוזה לעם? האומנם נכון הדבר, כי עם ישראל נתפורר מבפנים והיה לאבק-עם, לפרודות פרודות, שקפחו את כוח-המושך ההדדי שלהם, היו לחלקים נפרדים, הנישאים בסערת החיים ובמערבלתם ושוב אין להם אלה לאלה כלום?

מרובים אצלנו פסימיסטים האומרים “הן” לכל השאלות האלה. שוב אינם מאמינים הללו, שעתיד עם ישראל לקום בחינת עם, והריהם משיאים לנו עצה, שאף אנו נשתדל להחיש את התהליך של התפוררות שתקף אותנו, למהר ולצאת מן העולם, להפוך ולהיות אחרים. מצוה על כל אחד מאתנו באשר הוא פרט למסור את עצמו מרצון, ללא קרעים וללא התנגדות, בידי הגורל האכזרי ולעבור לעולם אחר, להבלע בתוך הסביבה הנכריה ולשפות שלום בינו ובין תנאי החיים החדשים.

מרובים בינינו פסימיסטים הפוסקים הלכה, שעתידה מלחמה זו, בה משתתפים לרוב אוכלוסי ישראל של הארצות השונות, להשפיע השפעה מרובה על תהליך ההתפוררות הישראלי. הם מנבאים ואומרים, שאף לאחר שתסתיים מלחמה זו לא תכלה המריבה בין האוכלוסיות היהודיות השונות שנתגלתה במלחמה. היהודים האנגלים, הצרפתים, הרוסים, הם בני האומות ה“מאוחדות”, לא ירצו לבוא במגע ומשא עם היהודים הגרמנים והאוסטרים-הונגרים. הבריח הלאומי שהבריח אותם עד כאן פקע ושוב לא יוכלו ליסב אל שולחן אחד. ולא די בכך. הניגוד שבין חבורות אלה יכה מכה נצחת – כך פוסקים הנביאים החדשים – אפילו את ההסתדרות הציונית שיסודה ברעיון הלאומי. הקונגרסים הציוניים ניטלה אפשרותם והמראה הנאה של אחדות יהודית כל-עולמית יהיה מכאן ולהבא לנחלת העבר, לנחלת התולדה.

אלמלי אמת בידה של נבואה זו, אלמלי נתקיימה זו, והיה בכך משום מופת חותך, שחרוב נחרבה האומה הישראלית בחינת אומה והרי היא יורדת מעל בימת-העולם, משום ראיה, שחסר לו לעם היהודי המלט, חסר כוח המושך הפנימי, הגבורה הגנוזה, שבלעדיה אין אומה עשויה להתקיים בעולם. למי היתה דומה התנועה הציונית במשך עשרות השנים האחרונות? – להתלקחות זו של הר גועש לפני כבותו.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.