מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

כרם היה לידידי

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.

כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי – לִידִידִי הַצָּעִיר

הָיָה כֶּרֶם.

יָפֶה וַדַּאי כָּכָה לִפְתֹחַ בְּשִׁיר,

אַךְ צָרִיךְ לְסַפֵּר בְּאָזְנֵינוּ אַחֶרֶת:

הוּא פָתַח, יְדִידִי, הַגּוּמוֹת וְנָטַע –

הַיָּדַיִם שֶׁלּוֹ, הָרַכּוֹת, הֵן הִכְנִיעוּ!

שָׁאֲלָה אֲדָמָה: זֶה אַתָּה? זֶה אַתָּה?

הוּא שָׁתַק. בְּעֵינָיו אַךְ נָהַר הָרָקִיעַ – –

כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי – יְדִידִי כֹּה צָעִיר

וְעוֹד נַעַר הַכֶּרֶם – –

הֵם עָלוּ וּפָרְחוּ וְחָלְמוּ עַל בָּצִיר,

עַל שַׁחֲרִית עֲנוּדַת-אֶשְׁכּוֹלוֹת וַעֲתֶרֶת – –

הֵם הָלְכוּ בַּמִּשְׁעוֹל – הַיְדִיד וְכַרְמוֹ.

כִּי הֵצִיק הַצָּמָא – וְגָמַע אִתּוֹ יַחַד;

כִּי הִבְשִׁיל הָאֶשְׁכּוֹל – מָלֵא תִירוֹשׁ גַּם יוֹמוֹ –

הַגֶּפֶן אִם נֶפֶשׁ הַיְדִיד פֹּה פּוֹרַחַת? –

כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי – יְדִידִי הַצָּעִיר

מֵעַל רֹאשׁ הַמִּגְדָּל צוֹפֶה הוּא לַכֶּרֶם.

וַיְהִי לֵיל. כּוֹכָב אֶת אָחִיו לֹא הִכִּיר – –

הַגֶּפֶן כּוֹרַעַת – וִידִידִי בַמִשְׁמֶרֶת!

מִי פָרַץ אֶל הַקֹּדֶשׁ? מִי הָרַס אֶל הַלֵּיל?

אֵיכָה הָיָה כֶּרֶם לְקֶבֶר פָּתוּחַ! –

בַּמִּשְׁעוֹל הָאָפֵל לֹא תַן מְיַלֵּל –

בֶּעָפָר מִתְפַּלֶּשֶׁת הָרוּחַ – –

כֶּרֶם הָיָה וִידִיד – הַיָדִיד כֹּה צָעִיר

וְנַעַר הַכֶּרֶם – –

תרצ"ח

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. לא"י רופין (מכתבים)
  5. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

חשבונו של עולם

מאת מקס נורדאו / ראובן ברינין (מאמרים ומסות)

אתם חושבים את הפירַמידים אשר במצרים העתיקה, את הגנים התלוים באויר של המלכה שמירמית ומצבת-הענק אשר על האי רודוס ( Rhodus ) לאחד משבעת פלאי התבל? אולם אני יודע פלא עוד יותר גדול, אולי הגדול שבכל הפלאים אשר ברא רוח האדם עד היום, והוא הפֶּסימיוּת ( Pessimismus ); כונתי: אותה הפסימיוּת אשר תתבונן על העולם, על הטבע, על בני האדם והחיים ברוח כהה של מתרונן משכרון הבא אחרי שתִיַת עשרים וארבע כוסות שבר-שעורים.

הפסימיוּת האמתית מתחלקת לשני מינים: המדעית והמעשית. המדעית – מותחת בקרת מכחדת על כל מראות התבל. היא חורצת משפט קים, כי התולדה כֻּלָּה היא יצירה-מקולקלה, לא טובה מהיצירה הראשונה של אָמָן-אֱלִיל אשר לא עלתה בידו. היש תכלית לקיומה של הבריאה? הרואה עומד לפני המכונה הכבֵדה, רבת הגלגלים והאופנים, ומניע ראשו; לשוא יבקש איזה רעיון ומחשבה בתנועתה המִּשְׁתּוֹללת. ואם התולדה בכלל היא ערבוביה של תּהו ובהו בלי כל תכלית ובלי כל מחשבה, היש, לכל הפחות, לפרטי חלקיה איזה הגיון ואיזה חֹק? גם זה לא. המקרה העִוֵּר שולט בכל הטבע וגם בדבר המעסיק אותנו לכל היותר, בחיי האדם. אין כל מוסר אשר על פיהו יכינו המעשים הגדולים והקטנים את דרכם בתבל; הרע ינצח את הטוב; אהורמין מפיל את הורמיז מעל המדרגות והוא שוחק, מבלי הכלם, בהִשָּׁבר לזה האחרון רגל. ולמה תתקַים תבל אשר כזאת? האם לא טוב ולא נכון היה לוּ התפוררה עד היסוד ולוּ חזרה אל התּהו אשר ממנו נוצרה, – דבר הצריך עוד ראיה?

מה יהיר שופט כזה ועד היכן מגיעה אהבתו לעצמו! הוא חושב לדבר ודאי, שאיננו מטיל בו ספק כלל, כי דעת-האדם היא המדרגה היותר גבוהה ביצירת הטבע, כי יש ביכלתה להקיף ולתפוס את כל ההוה, וממילא אין דבר נמצא מחוץ לגבולה, וכי כל התבל משתעבדת לאותם החוקים עצמם אשר היא נכנעת לפניהם. רק מנקודת-ראות כזו יכולים אנו להבין את הבקרת המתוחה על כל מראות העולם.

אם רק נניח כי הדעת השולטת בטבע היא דומה לדעת-האדם, הנה אין כל ספק כי יוצדקו המתלוננים והמתאוננים על רֹע הנהגת העולם, יען כי תעבט ארחותיה: פעם היא פזרנית ופעם קמצנית, וכל מה שהיא עושה תעשה בלי חשבון ותכלית, בלי תכנית ומטרה; ומה טוב ומה נעים היה לו יכֹלנו להפקיד את השגחת-העולם בידי מורה לחכמת הפלוסופיה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.