מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

חלוקה

מאת: איוואן קרילוב , תרגום: חנניה רייכמן (מרוסית)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: רוסית

חֲלֻקָּה / איוואן קרילוב, תרגם חנניה רייכמן

© כל הזכויות על התרגום שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.

קְבֻצַת פְּרַקְמַטּוּטִים, אֲשֶׁר בְּאֵיזֶה אֹרַח

בְּעֵסֶק מְשֻׁתָּף צָבְרָה מָמוֹן שֶׁל קֹרַח,

נִגְּשָׁה, בְּבוֹא מוֹעֵד מֻסְכָּם

לַחֲלֻקַּת רִוְחֵי עִסְקָם.

אֵי חֲלֻקָּה לְלֹא מִקּוּחַ

גַּם בְּאוֹתָהּ קְבוּצָה פָּרַץ מִיָּד וִכּוּחַ.

פִּתְאֹם בְּעֶצֶם הַתִּגְרָה,

קוֹלוֹת מִחוּץ אוֹתָם הִבְהִילוּ:

"דְּלֵקָה! דְּלֵקָה! צְאוּ! הַצִּילוּ

אֶת הַבִּנְיָן וְהַסְּחוֹרָה!"

– “נָרוּץ!” – שֻׁתָּף אֶחָד קָרָא:

“אַחַר נִגְמוֹר חֶשְׁבּוֹנוֹתֵינוּ!”

– “לִי הַמַּגִּיעַ קֹדֶם תֵּנוּ!” –

טוֹעֵן מִשְׁנֵהוּ: "לֹא אָזוּז

עַד אִם תִּתְּנוּ לִי אֶלֶף זוּז!"

– “וְלִי” – צוֹעֵק שְׁלִישִׁי – מַגִּיעַ עוֹד אַלְפַּיִם,

וְהַחֶשְׁבּוֹן בָּרוּר כְּאוֹר-הַצָּהֳרָיִם!"

– “לֹא!” – צוֹעֲקִים הָאֲחֵרִים –

“כֵּיצַד? מַדּוּעַ? לֹא נַסְכִּים!”

וְהַקְּטָטָה גָּבְרָה כִּפְלַיִם,

וּבַוִּכּוּחַ הָרוֹעֵשׁ

נִשְׁכַּח כָּלִיל אֲסוֹן הָאֵשׁ…

וְכַךְ נִסְפּוּ כֻּלָּם בַּלַּהַב וּבַמַּיִט

עִם כָּל הָרְכוּשׁ אֲשֶׁר בַּבַּיִת.

גַּם בִּדְבָרִים גְּדוֹלִים יוֹתֵר

כְּלָיָה לַכְּלָל תִּהְיֶה נִשְׁקֶפֶת

אִם אִישׁ לְאִישׁ לֹא יְוָתֵּר

בַּפֻּרְעָנוּת הַמְשֻׁתֶּפֶת –

וְיִתְקוֹטֵט עַל הַפְּרוּטָה

שֶׁל תּוֹעַלְתּוֹ הַפְּעוּטָה.

© כל הזכויות על התרגום שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.

איוואן קרילוב
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של איוואן קרילוב (מחבר)
רקע
איוואן קרילוב

יצירותיו הנקראות ביותר של איוואן קרילוב

לכל יצירות איוואן קרילוב בסוגה משלים

לכל יצירות איוואן קרילוב

עוד מיצירותיו של חנניה רייכמן (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

מושך בעול

מאת ישעיהו ברשדסקי (פרוזה)

בבית-מסחרו שׁל רוזנגרטן נסגרו כבר דלתות-החלונות, נסגרה בבריח-ברזל גם הדלת האחרונה מעבר החצר, רק הדלת לעבר הרחוב היתה פתוחה עוד למחצה. בקרבת הדלת הזאת, נשׁען על חבילת-סחורה חבושׁה התנמנם מעומד הצעיר בעוזרי-המסחר, נער כבן חמשׁ-עשרה שׁנה, אשר החזיק בידיו צרור מפתחות ומנעולים גסים. הוא חכה לשׁנים, אשׁר נשארו עוד בבית המסחר, עד כלותם את מלאכתם.

אלה השׁנים היו: בעל בית-המסחר, שמחה רוזנגרטן ורואה-החשׁבון ברוך שׁיפלינסקי.

מרחוק נשׁמעו זה אחר זה עשרה קולות של אחד השׁעונים בעיר. ושׁיפלינסקי כלה את מלאכתו, סגר את ספר-החשׁבונות הגדול המונח לפניו ויסדר את הספרים העבים האחרים, המפוזרים על פני השׁלחן הרחב ועל עמוד-הכתיבה הסמוך. הוא אמר כבר לקום מעל מושׁבו, אך נהם באותו רגע, כאלו זכר פתאם דבר-מה, וישׁאר על מקומו צופה לעבר בעל בית-המסחר, אשׁר היה עסוק עוד במלאכתו, למנות ולחשׁוב צרורות כסף שׁונים.

בפני רואה-החשבון הסתמנה לאות רבה, עיניו היו נעצמות לרגעים מעצמן ובכל חזותו נכרה תשׁוקה עצומה להקדים לכתו מזה כדי למצוא מנוחה; אך הוא התגבר על נטיותיו הטבעיות ויוסף להשׁגיח דומם ובלי תנועה אל האדון, אשׁר לא פסק רגע מעבודתו. הוא מנה וחזר ומנה את הכסף, רשׁם וחזר ורשׁם את הסכומים המתקבלים, אחר ערך וחזר וערך מספרים שׁונים זה אל זה.

סוף סוף כלה גם רוזנגרטן את מלאכתו ויעביר בפעם האחרונה על טור המספרים, הרשׁום בקונטרס הכיס, המונח פתוח לפניו. באותו רגע נגשׁ שׁיפלינסקי אליו.

האדון קדם את פני רואה-החשׁבון בבת-צחוק שׁל רצון וידידות של חגיגה, אך אלה לא עודדו, כנראה, את שׁיפלינסקי, אשר פתח בקול שׁפל שׁל מבוכה נכרת:

– אמנם מתבושׁשׁ אני כבר להשתמשׁ כל כך בנדיבותו, אדוני רוזנגרטן, אך ההכרח מאלצני לפנות עוד הפעם…

בת-הצחוק על שפתי האדון רחבה עוד קצת יותר ובקולו נשׁמעה חגיגה כפולה, בהפסיקו את המדבר:

– למה היא ההתנצלות היתרה הזו?!… לא זאת השנה הראשונה, שׁאנו מכירים זה את זה – להתבושׁש אין פה בכל אופן כל סבה… כמה נצרך לו?

– חמשׁה-עשר רובל – השמיע שׁיפלינסקי בלחשׁ, ובלי-הכרה, רק בתנועה מכונתית העביר את כף ידו על מצחו: כף-היד רוטבה קצת מרסיסי-הזעה הדקים, אשׁר כסו את המצח…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.