מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

חֲלֻקָּה

מאת: איוואן קרילוב , תרגום: חנניה רייכמן (מרוסית)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: רוסית

קְבֻצַת פְּרַקְמַטּוּטִים, אֲשֶׁר בְּאֵיזֶה אֹרַח

בְּעֵסֶק מְשֻׁתָּף צָבְרָה מָמוֹן שֶׁל קֹרַח,

נִגְּשָׁה, בְּבוֹא מוֹעֵד מֻסְכָּם

לַחֲלֻקַּת רִוְחֵי עִסְקָם.

אֵי חֲלֻקָּה לְלֹא מִקּוּחַ

גַּם בְּאוֹתָהּ קְבוּצָה פָּרַץ מִיָּד וִכּוּחַ.

פִּתְאֹם בְּעֶצֶם הַתִּגְרָה,

קוֹלוֹת מִחוּץ אוֹתָם הִבְהִילוּ:

"דְּלֵקָה! דְּלֵקָה! צְאוּ! הַצִּילוּ

אֶת הַבִּנְיָן וְהַסְּחוֹרָה!"

– “נָרוּץ!” – שֻׁתָּף אֶחָד קָרָא:

“אַחַר נִגְמוֹר חֶשְׁבּוֹנוֹתֵינוּ!”

– “לִי הַמַּגִּיעַ קֹדֶם תֵּנוּ!” –

טוֹעֵן מִשְׁנֵהוּ: "לֹא אָזוּז

עַד אִם תִּתְּנוּ לִי אֶלֶף זוּז!"

– “וְלִי” – צוֹעֵק שְׁלִישִׁי – מַגִּיעַ עוֹד אַלְפַּיִם,

וְהַחֶשְׁבּוֹן בָּרוּר כְּאוֹר-הַצָּהֳרָיִם!"

– “לֹא!” – צוֹעֲקִים הָאֲחֵרִים –

“כֵּיצַד? מַדּוּעַ? לֹא נַסְכִּים!”

וְהַקְּטָטָה גָּבְרָה כִּפְלַיִם,

וּבַוִּכּוּחַ הָרוֹעֵשׁ

נִשְׁכַּח כָּלִיל אֲסוֹן הָאֵשׁ…

וְכַךְ נִסְפּוּ כֻּלָּם בַּלַּהַב וּבַמַּיִט

עִם כָּל הָרְכוּשׁ אֲשֶׁר בַּבַּיִת.

**


גַּם בִּדְבָרִים גְּדוֹלִים יוֹתֵר

כְּלָיָה לַכְּלָל תִּהְיֶה נִשְׁקֶפֶת

אִם אִישׁ לְאִישׁ לֹא יְוָתֵּר

בַּפֻּרְעָנוּת הַמְשֻׁתֶּפֶת –

וְיִתְקוֹטֵט עַל הַפְּרוּטָה

שֶׁל תּוֹעַלְתּוֹ הַפְּעוּטָה.

איוואן קרילוב
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של איוואן קרילוב (מחבר)
רקע
איוואן קרילוב

יצירותיו הנקראות ביותר של איוואן קרילוב

לכל יצירות איוואן קרילוב בסוגה משלים

לכל יצירות איוואן קרילוב

עוד מיצירותיו של חנניה רייכמן (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

אחדות העבודה וההסתדרות

מאת דוד בן־גוריון (מאמרים ומסות)

אחדות המעמד העובד – זו היתה הסיסמה שחרתה על דגלה אחדות העבודה. במרכז התנועה והמלחמה שנתחוללה סביב יצירתה של א“ה לפני שלוש שנים עמדה שאלת האיחוד. במלחמתם נגד הפירודים הסידוריים והמפלגתיים, שפוררו את ציבור הפועלים והרפו את כוחם והמעיטו את דמותם, הבליטו והדגישו “המאחדים” את הצורך וההכרח של איחוד הכוחות ואיחוד הפעילות עד שנראה היה לרבים שאחדות-העבודה עומדת אך ורק על שאיפת האיחוד. ומשנוסדה ההסתדרות הכללית שבה קיבלה שאיפת האיחוד את תיקונה המלא וכל פועלי א”י נתאחדו בהסתדרות אחת ונוצר האורגן המשותף והכללי של כל המעמד העובד בארץ – נדמה להרבה חברים שבזה תם תפקידה של א“ה. “אותם החברים אשר הבינו את “אחדות העבודה” בפשטות ותמימות: איחוד כל הפעולה של הפועלים בא”י, ומשנוצרה ההסתדרות נוכחו לדעת כי למעשה ושלא על פי החוקה, אין כל פעולה אשר ההסתדרות לא תכיל אותה – חברים אלה רואים בהסתדרות כבר כיום את אחדות העבודה, בלי מרכאות” (ז. דויד: לועידת “אחדות העבודה”, קונטרס קט"ו).

הבנה זו של א“ה, המצטיינת אמנם בפשטות ותמימות יתרה, לא עמדה על עצם מהותה ותוך תוכה של א”ה. ודאי היה זה עיקר גדול ויסודי בא"ה – איחוד כל הפעולה של הפועלים, – אולם לשם מה?

איחוד הפועלים לשם סידור עניניהם יום יום – בארץ אחרת היתה מטרה זו מספיקה לעצמה, גם כשאין איזה “לשם מה” מיוחד כרוך אחריה. אולם כלום באמת היתה פה, בארץ, מטרתה האחת והיחידה של א“ה לאחד את כל הפועלים בא”י? כלום היתה זו משאת הנפש כולה של א"ה – לאגד בהסתדרות אחת את אלפי הפועלים העברים הנמצאים פה – ותו לא? כלום לא היתה שאיפה אחרת, נעלה וכבירה, רבת תוכן וענין, עומדת מאחורי רצון האיחוד – שאיפה שראתה באיחוד רק אחד האמצעים והתנאים להתגשמותה?

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.