מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[סֻיַּם הַשִּׁיר]

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

סֻיַּם הַשִּׁיר וּבְלִי מִלִּים,

אֶחָד מַתְחִיל בִּי שִׁיר חָדָשׁ:

זֶה הַמְנַגֵּן לָאֲבֵלִים,

זֶה הַמֵּשִׁיב כִּבְשַׂת הָרָשׁ.


זֶה הַמַּדְלִיק עַל הַר הַנֵּר

וּמְדוּרוֹת — בְּלֵב נָהָר.

בִּשְׁדֵה-הֶפְקֵר יָקִים גָּדֵר,

יְצַו לַשֶּׁטֶף: אַל דְּהָר.


זֶה הָאֶחָד: תָּמִיד מַתְחִיל.

לְכָל סִיּוּם יֵשׁ לוֹ רֵאשִׁית.

וּצְלִיל בִּצְלִיל אוֹבֵד יַשְׁחִיל

וְאֶת הַחוּט לַיָּד יוֹשִׁיט.


תש"ג

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. לא"י רופין (מכתבים)
  5. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

מתוך 'תֹּפֶת'

מאת דנטה אליגיירי / זאב ז'בוטינסקי (שירה)

הֶעָרָה לתרגוּם “תֹּפֶת”

בסיס התרגום הזה, ביחס למבטא ולצלצול, היא העברית המדֻבּרת בפי הספרדים ילידי ירושלים. רֹב דיני המבטא הספרדי ידועים לכל בימינו, ואולם כדאי להדגיש כאן פרטים אחדים, שהאשכנזי המדבּר “ספרדית” גם בארץ-ישראל נוטה לשכחם, ושׁהם אגב-אורחא, חשובים להבנת המשקל וה“הֵדים” (הרִתּמאות) של תרגומנו:

א. שוא נע מבטאו כחטף-סגול. כדי להבדיל בינו ובין הֹשוא הנח, ה“אִלם”, ינקּד אצלנו רק השוא הנע. למֹשל: קָרְבוּ = קָרֱבוּ.

ב. מבטאו של צירה הוא כמו סגול מָארך: ē ולא ej.

ג. על חליפת סגול מלעיל לקמץ בסוף-פסוק (קֶרֶת = קָרֶת) וִתַּרתּי, כי אין לה בסיס בלשון המדֻברת היום.

פְּתִיחָה

מזמור א'

א. בַּיּוֹם הַהוּא, אֶמצַע שְׁבִיל יָמֵינוּ1,

בְּחֹרֶשׁ עַז2 נִתעֵיתִי; כִּי מָאוֹר

נְתִיב-אֱמֶת בָּאֹפֶל הִטַּמֵּנוּ.

ד. הוֹי מָה אַכזָר הַסֹּבֶך הַשָּׁחוֹר –

אֶת אֵימָתוֹ לֹא יְתָאֵר פִּי גֶבֶר;

גַּם זִכרוֹנוֹ הוּא רַעַד וּמָגוֹר,

ז. וְלֹא יֵמַר מִמֶּנּוּ חֵת הַקֶּבֶר.

אוּלָם בְּתֹם אַגִּיד אֶת הָאֵימָה –

כִּי בֵין אֵימִים נִגלֹה נִגלָה לִי סֵבֶר.

י. סָר צַעֲדִי מִדֶּרֶך תְּמִימָה

אֶל דֶּרֶך-שָׁוא, וְאֵיך – אֵינִי יוֹדֵעַ:

לִבִּי עֻלַּף בְּרוּחַ תַּרדֵּמָה.

יג. אַך זֹאת אֶזכֹּר: הִגַּעְתִּי, דָּך, יָגֵעַ,

אֶל הַר3 שַׂגִּיא, בִּקצֵה חֶשׁכַת הַגַּיא

שֶׁאֶת נַפשִׁי מוֹרָא וָחֵת מִלֵּאָה;

טז. לְרֹאשׁ הָהָר נָשָׂאתִי אֶת עֵינָי:

עֵיפַת הַלֵּיל מִשָּׁם כְּבָר נָסוֹגָה

בִּפנֵי הַזִּיו – הוּא זִיו מַדרִיך כָּל חָי4.

יט. גַּם בִּמצוּלוֹת לִבִּי חָדַר הַנֹּגַהּ,

וְהָאֵימָה, דִּמִּיתִי אֵין לָהּ סוֹף,

כַּעֲרָפֶל נָמַסָּה וְנָמוֹגָה.

כב. כִּי יִנָּצֵל טוֹבֵעַ אֶל הַחוֹף –

נִלאֵה-נְשֹׁם וּפָג מֵחֹסֶר-כֹּחַ

יַפנֶה מֶבָּט הַיָּמָּה וְיִשׁקֹף:

כה. כֹּה שָׁב רוּחִי, עַד לֹא מָצָא מָנוֹחַ

לְהִסתַּכֵּל בִּנתִיב הַסַּכָּנָה,

אוֹתָהּ אִישׁ חַי עוֹד לֹא יָכֹל נָצֹחַ.


  1. ftn1א  ↩

  2. ftn2א  ↩

  3. ftn3א  ↩

  4. ftn4א  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.