מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[כְּבָר כָּבוּ...]

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

כְּבָר כָּבוּ,

כְּמוֹ נֵרוֹת בְּבַיִת רֵיק,

אֶחָד-אֶחָד כָּבוּ

בַּלְּבָבוֹת הַנֶּחָמוֹת.

מְהַבְהֲבָה נֶחָמָה אַחַת:

לְאַבָּא-רַד-מִנְּכָסָיו –

לְהַגֵּר;

וְלִי, לַבֵּן הַצָּעִיר וְהַנֶּאֱמָן –

לִבְרֹחַ.


כְּתַרְנְגוֹל לְפֶתַח לוּל פָּתוּחַ

כָּפוּת אַבָּא טוֹב לְבֵיתוֹ;

אֲנִי רָתוּק פֹּה כִּכְלַבְלָב לִמְלוּנָתוֹ

וּמְיַבֵּב.


עִם עֶרֶב

בְּהִתְנַפֵּל הַשֶּׁמֶש, כְּבַד-יֵאוּש כַּבַּרְזֶל,

מֵעַל הַמִּרְפֶּסֶת שֶׁל הַשַּׁחַק הַשְּׁבִיעִי –

יֵשׁ יַעֲבֹר עַל יָדִי אָח רָעֵב

מְפֻחָד,

הָאַדֶּרֶת הַקֵּיצִית עַל גּוּפוֹ תֶּחֱרַף

וְשָׁהָה,

יָרִיחַ, וְתָהָה –


אָז אֶאֱרַח אִתּוֹ

לְלַקֵּט פֵּרוּרִים מִתַּחַת לְשֻׁלְחָנוֹ

שֶׁל הָאֱלֹהִים הַבֻּרְגָּנִי – –

תרפ"ח

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. לא"י רופין (מכתבים)
  5. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת

מאת שמחה בן-ציון (פרוזה)

I

עומד לו אבא בבית-המדרש בקרן-זוית שלו במזרחית-דרומית, מקום כבודו זה שנחל מאביו הרב, והריהו מַדרים פנים ומתרברב במיני צניעות. חברי קורצין אלי ומעקמין פניהם ומחקים את אבא בחסידות, ופרחי בית-המדרש אף הם אומרין עליו דברי חידודין – אבל הוא מוסיף עוז להתפלל במין דביקות עצומה וברינונים המתנגדים לקולו שאינו עדין וגמיש כדי צרכם. גם אנחתו גסה היא וקבועה ומזומנת לו מראש, כל אחת במקומה המקובל הוא “עושה” ביראת שמים, – וזה נער עומד ומקדימו ונאנח כנגדי בהלצה…

קורא אבא ב“ויכולו השמים” – והריהו כתובע בחזקה מהקב"ה כביכול, שיעשהו שותף במעשי בראשית… וזה נער צועק אתו כמותו ומביא לידי חיוך…

יוצאים אנו מבית-המדרש, והוא נותן בידי את סידורו “תיקוני שבת” ואת קופסת הטביקא שלו (בשבת אין אבא מורט זקנו, אלא טביקא הוא מריח…) שאשׂאם אני (עירוב בעיר, אבל אבא אינו מטלטל משום חשש, שמא נפסק); ואת מטפחתו האדומה, זו הידועה מבית-המרחץ, הוא משאיר לעצמו ועושה בה שוב פרסומא מילתא – הוא קושרה “ענקים לגרגרותיו”…

הנה זה שׂם לדרך פעמיו – והו! כמה ארוכה היא דרך זו! עקב בצד אגודל הוא פוסע – “דרך-שְׂררה”, ואני נושא-כליו, נגרר אחריו, רואה בחברי המורים באצבע – והריני כמובל לעמוד-הקלון…

ובבית – כמה כבד הוא השעמום, שאבא עושה אותו ב“אמירות” ו“זמירות” שלפני הסעודה ובתוך הסעודה ולאחר הסעודה, – כמדומני, שאין כל בריה יכולה לעמוד מפניו, אבל מוכרחים אנו לעמוד – ועומדין.

אחר אמירת “שלום-עליכם” כנהוג, מתישב לו אבא אצל השולחן, פותח את סידורו ומתחיל לומר “תיקוני שבת” – זיווּג נאה זה של שיר-השירים ומסכת שבת – וכמה ארוכה עלינו שעה זו… אבא אומר –ועל בני ביתו לשבת אתו בבית, בכדי שתהא השׂררה במלואה, לשבת ולדקדק ב“דרך-ארץ” שעיקר מידתה שתיקה יפה. ההולך – צועד על בהונות רגליו, הדובר – מתלחש כיושב במארב, וכולנו כיראים להעיר את שבת-מלכתא, שנרדמה לה עם אמירתו של אבא…

הכל רעבים ויגעים ונוטים לנום, ואבא פעם ברנן ירנן ופעם בזמזום יזמזם, – כצרעה מעופפת בחדר ומטילה חבלי שינה ושעמום… קורא הוא ומשנה כפעם בפעם את קולו מניגון של מקרא לניגון של משנה וממשנה למקרא מבלי הפסק:

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.