מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הַמַּטְאֲטֵא

מאת: איוואן קרילוב , תרגום: חנניה רייכמן (מרוסית)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

מהד' כ'; תל אביב: ברונפמן; תשל"א 1971.

סוגה:

שפת מקור: רוסית

לְמַטְאֲטֵא-זְרָדִים הֻנְחַל פִּתְאֹם כָּבוֹד:

לֹא בְּכִבּוּד-רִצְפָּה מוֹסִיף הוּא לַעֲבוֹד:

לַאֲדוֹנֵי-בֵּיתוֹ הוּא מְנַקֶּה תִּלְבֹּשֶׁת

(וַדַּאי, הַמְשָׁרְתִים לָגְמוּ אָז יַי"שׁ בְּלִי בֹּשֶׁת).

אָכֵן מַפְלִיא הוּא לְנַקּוֹת:

עַל מְעִילֵי-קְטִיפָה יַמְטִיר בְּלִי סוֹף מַכּוֹת –

כָּמוֹהוּ כְּמוֹרַג חוֹבֵט-דָּגָן בַּדַּיִשׁ.

לוֹ בֶּאֱמֶת הַרְבֵּה שְׁקִידָה יֵש,

וְהַצָּרָה הִיא רַק בְּכָךְ,

שֶׁבְּעַצְמוֹ הוּא מְלֻכְלָךְ.

וּבְכֵן, מַה בֶּצַע כִּי יִטְרַח?

כְּכָל שֶׁיְּנַקֶּה תוֹךְ מְסִירוּת-הַנֶּפֶשׁ,

כֵּן עוֹד יִרְבּוּ כִּתְמֵי-הָרֶפֶשׁ.

וְזוֹהִי הַצָּרָה, אִם בּוּר פִּתְאֹם מַתְחִיל

לִשְׁקוֹד עַל תִּקּוּנָהּ שֶׁל עֲבוֹדַת מַשְׂכִּיל.

איוואן קרילוב
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של איוואן קרילוב (מחבר)
רקע
איוואן קרילוב

יצירותיו הנקראות ביותר של איוואן קרילוב

לכל יצירות איוואן קרילוב בסוגה משלים

לכל יצירות איוואן קרילוב

עוד מיצירותיו של חנניה רייכמן (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

שתי מיתות

מאת יהודה שטינברג (פרוזה)


על פני המגרש הרחב שלפני האכסניה בכפר אחד, העומד על פרשת דרכים בין עיירות וכרכים קרובים ורחוקים, נזדמנו שני בעלי-עגלות משתי עיירות סמוכות, טעונים אורחים מכל המינים. שניהם עמדו לעשות הפסקה לשעה קצרה בכדי לתת רווח לאורחים לטעום טעימה כל-שהיא באכסניה.

הזדקרו הנוסעים והנוסעות מעל גבי העגלות והתחילו מתברכים ודורשים בשלום זה לזה, כשכנים קרובים של שתי עיירות סמוכות.

“שלום עליכם, עליכם שלום, מה חדשות במחנכם?”

“שלום, ברוך השם, ובעירכם?”

“לא כלום, אלא חיים סרבינר… מכיר היית בו?”

“נו?”

“אומרים… שבק לנו חיים.”

“חיים סרבינר? כיצד?”

“חיים? אימתי? היכן?”

“לא בביתו, לעיר המחוז נסע. נספחה בו שם המחלה הידועה. מהו אדם? עפר ואפר. היום חי, מחר די.”

“ברוך דיין האמת!”

נשתתקו האורחים העליזים. עוברת הברכה מפה אל פה בהדרת קודש. מפני שהיא יוצאת מן הלב, היא נראית בכל פעם כחדשה ומשפיעה על השומעים השפעה מרגיזה.

“רגלוהי דבר נש ערבין ליה.”

“עץ צעיר נקטף בעצם ימי פריחתו.”

קריאה זו עוברת אצל הנשים מפה אל פה וכל אחת מצרפת לה אנחה מיוחדת וסיפוק כפיים מיוחד.

ושוב נשתתקו. דומה שכל אחד פרש מן הצבור הזה ומטה אוזן לעצמו. בודק בנפשו, אם אינו חש באבריו. אם אדם כסרבינר יכול היה למות מיתה חטופה כל-כך, פתאומית כל-כך, מי זה יכול להיות בטוח בעצמו?

“אדם נפלא היה חיים,” מפסיק אחד מתוך שתיקתו.

“אדם בלי מרה. זבוב לא הרגיז בחייו.”

“חכם עתיק היה. המבדיל בין חיים למתים, הוא העביר את כל החכמנים על דעתם וטמנם בכיסו.”

“במקום שהוא היה ‘בורר’, כבר ידעו הכל למפרע, שהאמת על צדו.”

“כתבא רבא. הכל היו יראים מפני עטו.”

“זה היה ‘יהודי בפה מלא’.”

“היהודים הישרים הולכים וחסרים. נשארת רק הזבורית.”

“המבדיל ביני ובינו. צורתו עדיין מרחפת לעיני.”

שפחתו של בעל האכסניה עמדה על מפתן השער ושמעה את הבשורה המעציבה, הזדעזעה גם היא. היא הקשיבה לשבחיהם של המספרים אחרי המת. פניה חוורו וסמקו, ובאחרונה זלגו עיניה שתי דמעות.

“ברוך דיין האמת.” רחשו שפתיה.

אין האורחים יכולים להרגיל את עצמם אל הרעיון, שחיים סרבינר מת ונפטר מעולמו. השבחים הולכים ונשנים.

“אדם יקר.”

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.