מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

קל-וחומר של בן-בקר

מאת: יצחק ליבוש פרץ , תרגום: שמשון מלצר (מיידיש)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: יידיש

– הדין הוא: הכול שוחטין – אומר אני לבן-בקר – על-פי דין הכל יכולין לשחוט; אין צריכין סמיכה מגאונים, ולא מכתבים מרבנים, אין צריכים ולא כלום, – כל הרוצה יבוא וישחט.

– שקר – משיב לי בן-הבקר – צריכין להיות לשם כך יהודי למדן, צריכין לידע היטב הלכות שחיטה, וצריכין לידע לבדוק את החלף על חודה של לשון… אף חייבין להיות יהודי ירא-שמים, שרוי במקווה ונוטף מי-טבילה, וגם לברך ברכה בכונה ולהזגיג את העינים.

– טעות היא בידך, בן-בקר, משנה מפורשת היא: הכול שוחטין!

– לא, – עומד בן-הבקר על דעתו, – רק שוחט אמיתי, וגם – דוקא רק בבית-המטבחַים!

ואין זה פלא, הדבר הזה שהוא אומרו; הוא ירשוֹ מאמו שלו, עם חלב דדיה ינק אותו. אני הכרתי אותה, את אמו הצנועה; בריה חיננית היתה, ויראת-שמים; היא האמינה מאד בהשגחה פרטית… ראיתיה כיצד עלתה, בלכתה ברחוב, ישר על יצוּל של עגלה, וכיצד היצוּל הוציא לה את בני-מעיה דרך הגב; ראיתי כיצד היתה גוססת בהיותה תלויה על היצול, ושמעתי היאך אמרה בשעת יציאת נשמה:

– כלונס מסכן! כלום אינך יודע, שאסור לחבול?!

אלא שהעגל המחוכם שלה מוסיף ואומר עוד, שיש לו בזה קל-וחומר, ודבר זה שוב איני יודע, ממי קבּל אותו; והוא חושב בכובד-ראש על הקל-וחומר הזה:

– מה – אומר הוא – כלב זה, שאין יכולים לשחוט אותו שחיטה כשרה, ועל בשׂרו אין מברכין ברכה, ומעצמותיו אין עושׂין מרק-זהב, ומשומנו אין עושׂין קוּגי"ל, ומעורו אין עושין יריעות לספר-תורה, ובפרט תפילין מעור אחד… מה – אומר הוא – כלב, שכל כולו אין בו צורך אלא לשמן-קיק, אין רשאי לפגוע בו אלא קוטל-הכלבים בלבד, ודוקא לפנות בוקר, בשעה שהעולם ישן עדיין, אני – לא כל שכן?!

יצחק ליבוש פרץ
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יצחק ליבוש פרץ (מחבר)
רקע
יצחק ליבוש פרץ

יצירותיו הנקראות ביותר של יצחק ליבוש פרץ

  1. מסירות נפש (פרוזה)
  2. בעולם האותיות המחכּימות (מאמרים ומסות)
  3. היחיד ברשות הרבים (מאמרים ומסות)
  4. התנועה החדשה (מאמרים ומסות)
  5. אמנון ותמר (מחזות)

לכל יצירות יצחק ליבוש פרץ בסוגה פרוזה

לכל יצירות יצחק ליבוש פרץ

יצירה בהפתעה
רקע

הַשּׁוּעָל וְהַזְּאֵב

מאת יהודה ליב גורדון (שירה)

מַדּוּעַ זֶה תַּחַת יָרֵחַ

אֵין אִישׁ בִּמְנת חֶלְקוֹ שָׂמֵחַ?

בַּאֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ תִּבְחַל נַפְשֵׁהוּ

בַּעֲבוּר הִתְאַוֹּת אֵת אֲשֶׁר לְרֵעֵהוּ!

כֵּן קִנֵּא שׁוּעָל בַּזְּאֵב פַּעַם אַחַת.

בִּתְשֻׂמֶת-יָדוֹ לֹא מָצָא עוֹד נַחַת

וּבַלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל נַפְשׁוֹ קָצָה;

בִּבְשַׂר צִפּוֹר וּבְשַׂר אֶפְרֹחַ

לֹא מָצְאָה עוֹד רֵיחַ נִיחֹחַ

וּבְשַׂר צֹאן וּכְבָשִׂים לֶאֱכֹל חָפֵצָה.

עַל כֵּן אָמַר לַזְּאֵב: אָחִי וְרֵעַ!

הֵן כִּי דַּל חֶלְקִי גַּם אַתָּה יוֹדֵעַ,

אֲנִי אָבוֹא כַּגַּנָּב בַּמַּחְתֶּרֶת

לַחְתּוֹף בְּעָמָל רַב לִי עוֹף כַּזֶּרֶת,

אַתָּה כַּגִּבּוֹר נֶאְדָּר בַּכֹּחַ

תִּקַּח לָךְ מִבְחַר הַצֹּאן לָקֹחַ,

הוֹרֵנִי אֵפוֹא חַיַּת יָדֶךָ

וּבְיֹשֶר לֵבָב תָּמִיד אוֹדֶךָ".

טוֹב! עָנָה הַזְּאֵב ­­– הֵן בָּזֶה הַלַּיִל

מֵת אֶחָד מֵאַחַי (זִכְרוֹ לִבְרָכָה!)

בּוֹא אֵפוֹא עִמָּדִי וֶהְיֵה לְבֶן חַיִל,

אַלְבִּישְׁךָ עוֹרוֹ וַאֲלַמֵּד אוֹתָכָה

אֵיכָכָה

תַּחְתֹּף מֵהָעֵדֶר שֶׂה עֵז וָאַיִל.

וַיִּלְבַּשׁ הַשּׁוּעָל עָלָיו עוֹרֵהוּ,

וַיִּצֹּר בִּלְבָבוֹ תּוֹרַת מוֹרֵהוּ;

כִּמְעַט כִּלָּה לִלְמוֹד תּוֹרָתוֹ

וַיַּרְא וְהִנֵּה עֵדֶר לִקְרָאתוֹ.

וַיָּרָץ הַמִּתְחַפֵּשׂ בַּחֲמַת רוּחַ

וַיְזָרֶה אֵימָה וּרְתֵת אֶל כָּל רוּחַ.

הָעֵדֶר נָפֹץ כִּי אֲחָזוֹ פַּחַד,

הָרֹעִים, הַכְּלָבִים בָּרְחוּ גַּם יַחַד,

וּלְשָׁלָל לַשּׁוֹדֵד כִּבְשָׂה נִשְׁאָרָה,

לָנוּס עַל נַפְשָׁהּ כֹּחַ לֹא עָצָרָה

וּבְכַף הַשּׁוּעָל בָּאָה וַתִּתָּפֶשׂ,

אַךְ פִּתְאֹם שָׁמַע קוֹל שֶׂכְוִי מִנֶּגֶד

וַיְמַהֵר וַיִּתֵּן לַכִּשְׂבָּה חֹפֶשׁ,

הִתְפַּשֵּׁט עוֹר הָזְּאֵב, הִשְׁלִיךְ הַבָּגֶד,

וַיָּרָץ לַשֶּׂכְוֵי וּרְצָחוֹ נָפֶשׁ.

עַל יַד הַלִּמּוּד שֶׁבַע

חֲזָקָה יַד הַטֶּבַע. …

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.