מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בָּקְרוֹ שֶׁל הַקֵּן

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

על פי "מבחר שירים", תל-אביב: הקיבוץ המאוחד; תשכ"ח 1968

סוגה:

שפת מקור: עברית

מוֹדֶה אֲנִי עַל נוֹי-הַפָּנִים,

עַל הַטּוּב הַנִּפְקָח מִלִּפְנֵי-וְלִפְנִים.


בָּא יוֹם בְּזִמּוּר, בְּכִנּוּר, בְּתִפּוּף;

בְּתוֹכֵי-תּוֹכְכֶם כְּבָר רוֹאִים הַמָּעוּף.


אַתֶּם עוֹדְכֶם כָּאן, עוֹד יֶשְׁכֶם — וְאֵינְכֶם.

וְהָעֵת מִתְיַצֶּבֶת בֵּינִי לְבֵינְיכֶם.


וְחַס מִלְּהַכְמִיר עַל הַקֵּן רַחֲמִים.

הַשְׁמִיעוּנִי מִטְפַּח-כַּנְפֵיכֶם. לַמְּרוֹמִים!

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. לא"י רופין (מכתבים)
  5. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

משפט-השלום העברי בארץ ישראל

מאת מרדכי בן הלל הכהן (עיון)

א. הפגישה הראשונה.

עוד בשנים האחרונות שלפני המלחמה העולמית, הרה והגה הד“ר א. רופין, ראש המשרד הארצישראלי אז ביפו, את הרעיון ליצור בשביל המתישבים מאחינו משפט שלום עברי מקרבנו. נוסדה ונבנתה תל-אביב, חיינו הצבוריים והאזרחיים החלו להסתדר לפי צרכינו הלאומיים, והד”ר רופין וסגנו, יד ימינו, הד“ר יעקב טהון ראו צורך וגם יכולת להגשים את המוסד המשפטי העברי ברקיע חיינו. והנסיון הצליח, – הוא מוכרח היה להצליח, כי בארץ שלטו אז שלשה בתי דין: המשפט האזרחי של השלטון התורכי, המשפט של הקונסולים כפי חקי הקפיטולציה, והבד”צ שלנו. הראשון היה כולו, מכף רגל ועד ראש, אנשי שוחד, ואוי אוי לתובע והנתבע גם יחד הדורכים על ספו; הקונסולים אמנם צדק ומשפט היו להם לקו, אבל כחם היה לשפוט רק בין נתיניהם, ואך יודיע התובע או הנתבע כי יש עד או מגע אל המשפט מצד נתין זר, אזי המשפט מוכרח להפסק; הבד“צים שלנו, במחילה מכבודם, היו מחוסרי כל סדר, הרבנים ראשיהם היו, והוים גם היום, בטלנים, מומחים גדולים לפלפולים, אך את ארחות החיים, את סדרי המשפט, את אשר הניחו מסדרי “חושן המשפט” שלנו ליסוד בפרקיו הראשונים, – כל זה בעיניהם טפל, ואיש ישראל המכבד את עצמו אינו נזקק לדיניהם של הבד”צים.

לכן משפט השלום העברי, יציר כפיו של המשרד הא"י, הצליח ותפס מקום חשוב בחיינו עד – עד שהתפרצה המלחמה העולמית, ויד השלטון הצבאי של התורכים היתה עלינו קשה, וגם אני “נתבקשתי” באחד הימים לירושלם ונחקרתי ארוכות על מעשי בתור מי שהיה נשיא המשפט הזה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.