מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בְּשׁוּבִי

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

שָׁלוֹם לַךְ, שְׂדֵרָה. כֹּה לֶחָי, הַזֵּיתִים.

הַגַּן, שָׂא בְרָכָה. מַה גָּדַלְתָּ, הַכֶּרֶם!

הֶהָיָה פֹּה אוֹרֵחַ? אַכִּיר צְעָדִים.

– זֶה הַגֶּשֶׁם חָלַף וְהִבְטִיחַ: עֲתֶרֶת.


הַכְּבִישׁ אֶל הַכְּפָר. הַשְּׁבִיל אֶל הַצְּרִיף.

הַהֵלֶךְ קַשּׁוּב, הַהֵלֶךְ שׁוֹמֵעַ:

כְּבָר סָעַר הַכִּסְלֵו וּמְבָּרֵךְ הַקָּטִיף,

שׁוֹקְקִים הַשָּׂדוֹת – אַךְ אוֹיֵב עוֹד יָרֵעַ.


הָעֶרֶב צוֹעֵד וְרוֹעֵף עִצָּבוֹן:

“הַכְּאֵב אַל יִבְכֶּה, הַשִּׂמְחָה אַל תָּרִיעַ”

מִי זֶה בָא בִּמְשׁוּבָה? – זֶה פִּרְחַח הַ“גַּנּוֹן” –

לַאֲבִיבוֹ הַשְּׁלִישִׁי יְמַהֵר לְהַגִּיעַ – –


נֶעְלַם. הֶאָסְפָה אוֹתוֹ יָד אִמָּהִית,

אוֹ נָפַל אֶל הָאֹפֶל, לָעֶצֶב, לַבֶּכִי?

הַצּוֹפֶה מֵעַל רֹאשׁ הַמִּגְדָּל כְּבָר מַבִּיט:

מָה הָאוֹת מִמֶּרְחָק? מַה מִלֵּיל, מִלֵּילֶיךָ?


אשדות, תרצ"ט

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. לא"י רופין (מכתבים)
  5. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

מרד הגטו

מאת אברהם לוינסון (מאמרים ומסות)

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

היה מי שאָמר, שעם ישׂראל הוּא העם הנבחר של השׂנאָה האנוֹשית בעוֹלם. כל ההיסטוֹריה הישראלית היא בעצם ההיסטוֹריה של הפּראוּת והשׂנאָה האנוֹשית לגילוּייהן השונות. תקוּפות המנוּחה והרווחה בחיי היהדוּת היוּ כל כך קצרות ומועטות, כל כך מקריות וארעיות, שהן בטלות ומבוּטלות בתוך ים איבה וּמַשׂטמה, אשר סערוּ סביבנוּ במשך אלפיים שנים. שׂנאַָה בלתי פּוֹסקת זו גררה אחריה באופן טבעי תגוּבה קיבוּצית של כל העם היהוּדי – תגוּבה של התגוֹננוּת. בה במידה שההיסטוֹריה הישראלית היתה היסטוֹריה של השׂנאָה האנוֹשית, היתה גם היסטוריה של התגוֹננוּת לאוּמית. מוּבן שהתגוֹננוּת זו הסתגלה תמיד לגילוּיי השׂנאָה, לבשה ופשטה צוּרות בהתאם למסיבוֹת הזמן, לאוֹפי התקוּפה. בעצם לא היה הגיטו אלא אמצעי קיבוּצי של התגוֹננוּת בכוח ההמוֹניוּת והאחריוּת ההדדית נגד לחץ פיסי, כלכלי ורוּחני, ולא רק בארצות מפוּגרות, כמו גיטאות וַרשה, בּוּקרשט או סלוֹניקי, אלא גם בארצות תרבּוּתיות, כמו גיטאות לונדון וניוּ-יורק בזמננוּ. הגיטו הגן לא רק בחומותיו ובריכוז ההמונים בתוכו, אלא בכל משטר-חייהם של היהודים. הרבה מתכונות-ישראל שנתגבשו בימי-הביניים בגולה, כמו אי-השתרשותם בקרקע, היאחזותם בענפי-כלכלה מסויימים, התבצרותם בחומות הרוח, קלות-ההסתגלות, הפוליגלוטיות היהודית וכו' – כל אלה היה בהם משום התגוננות.

ביסוֹדה היתה ההתגוֹננוּת היהוּדית התנגדוּת מיוּחדת במינה, שאינה מצוּיה במידה כזו אצל שום עם ולשון. תנאי-החיים המיוּחדים של היהוּדים, שהיוּ תמיד מיעוּט חסר-מחסה בקרב רוב בעל-כוח, שללוּ ממנוּ כל אפשרוּת להתגוֹנן בכוח פיסי, בכוח-הנשק, ומשום כך ביקש מקלט בהתגוֹננוֹת מוּסרית או רוּחנית. התגוֹננוּת זו של עם אוֹפּטימי וצמא-חיים כעם היהוּדי היתה אקטיבית מאד ושלא בצדק רגילים לציינה כגילוּי של פּסיביוּת לאוּמית.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.