מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

לִמְשׁוֹרֵר

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

רְאִיתִיךָ צוֹעֵד עִם הַכֹּל אֶל הַיּוֹם, צוֹעֵד רֶגֶל בְּרֶגֶל –

כֹּה לֶחָי! אַךְ לְקֶצֶב הָרֹן שֶׁבַּלֵּב, אַךְ לְקֶצֶב הָרֹן!

כִּי יִפְגַּע בְּךָ לֵיל בְּאָפְלוֹ לֹא יַחְמֹס מִיָּדְךָ אֶת הַדֶּגֶל –

הֵן לֹא יְנֻשַּׁל מֵהַלֵּב הֶחָזוֹן!

רְאִיתִיךָ מַפְלִיג מִכֻּלָּם, רָחֲקוּ הַחוֹפִים מֵעָלֶיךָ;

בַּעֲצֶרֶת הָעָם – בְּתוֹכֵנוּ – וְאֵין לְהַשִּׂיג – –

עֲבָרַנִי הַלֹּבֶן, מִפְרָשׁ עֵת מָתַּחְתָּ (הִכַּרְתִּיךָ, הָהּ אֶחָא!)

לַמֶּרְחָק הַמֻּפְלָא שֶׁל הַשִּׁיר, לַמֶּרְחָק הַמַּרְהִיב לְהַפְלִיג – –


תרצ"ח

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. לא"י רופין (מכתבים)
  5. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

ציונים

מאת מתתיהו שוהם (מאמרים ומסות)

א. סבל

סבל מחשׁק, מגַבר, משפר – סבל מנַבל, מגנה, מתעתע.

או תעשה סבלך סדן לרקוע עליו חזון מרדך למרות הצר האורב, או תעשה אותו אוכף לנטות שכם תחתיו ביחלך לאבוס בעלים.

או יש אהבה וקנאה קדושה לראשית, לירושת קדומים, לאלהי המקור, אז הסבל גאון; או יש עקשנות גרידא, איזה “להכעיס” לאומי משתחץ ללא גזע וגורל, ואז הסבל – סבל דורות-פתיות, חוצפה, ואמתו ממטמטה.

כי לא ניתן הלחם להתלפת ועם אינו עשה בתוך עמי הארץ, כדי שיתקים בו שויון-זכויות.

או שמורה ברית-נצח לעבר, לחוף עלומים, אז סבל הנדודים – יחוּשׂ, אצילות; או כל מלון ניחא, כל גז זר מחמם, ואז הוא סמל צוענים ואסופי-רעב.

ואם תקחו מיהודי אלוהיו, מולדתאבות, שפת חוזו, געגועי-גורל, מה טעם וצידוק לאותו הסבל האיום של נדודים מוּארים במוקדי קדושים, של גלות עקובה מדם, מה משפט כל אותה העקשנות הקדושה מיבנה ועד עתה? השימשו כל אלה פרוזדור, הכשרה לספרות היהודית החדישה, לסיפורי-עם חדשים! (אחרי סיפורי התורה לפני כארבעת אלפים שנים), או לאיזו חזיון בינוני מתובל בהזיות-חסידים, שעם-הארצות העממית שלנו מתגהצת בו לעיני העמים: הביטו, הנה המיסטיקה היהודית! (“נצחון” חדש לעם העתיק – אחרי להקות בני-הנביאים, הרכבים, האיסיים, אלכסנדריה וצפת) – הלספרות הזאת נלחמנו כה, בעבוּרה נפלינו עד עתה בעמים,הלמען זה שגם אנו כותבים או נכתוב רומן או דרמה כמוהם, רשאים היינו להוציא כל כך מרץ, לסבול חרפת עמים, לנדנד עלינו חורבן של יון ורומא והבאים אחריהן, להיות עם לבדד ישכון בין גויים ענקים, עצומי כשרון ותרבות?

ואל תאמרו: הבושמנים… אכן, גם הם לא ימירו מרצונם “תרבותם” באחרת, רבה ויפה משלהם, כי על כן על אדמתם הם יושבים, ולחסדי אחרים אין עיניהם תלויות.

אבל מדוע ולמה אסבול אני – תלוש ומתמוטט על אדמת נכר – אם את חזוני הגדול תקחו ממני? לא! אם לא להיות – כמאז – גלגל ראשון במרכבת אל הכבוד, מדוע זה נחפוץ במחיר גלות מרה ושחיטוֹת, שנאה וקנאה, להיות יוצאי דופן בעגלת העמים הטעונה, ולהיות תמיד נדושים תחתיה?

ב. לקמצנים

צריך לשמור על המעוף ועל – הדיסטנס.

על הערבות הפרוזות, המובילות את העם לאלהיו, מלבלבות ושׂגוֹת יצירותיו הגדולות, הנצחיות-רעננות – שי-כלולות ראשון.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.