מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

לֵיל חֹרֶף

מאת: אלכסנדר סרגיביץ' פושקין , תרגום: דוד פרישמן (מרוסית)

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: רוסית

הַסְּעָרָה בַעֲרָפֶל שָׁמַיִם מַעֲטֶפֶת,

עֵת סוּפוֹת-שֶׁלֶג תְּחוֹלֵל:

רֶגַע הִיא הוֹמָה כְּחַיָּה טוֹרֶפֶת,

וְרֶגַע הִיא בוֹכָה כְּעוֹלֵל;

רֶגַע תְּקַרְקֵר הַגָּג שֶׁמִּלְּמַעְלָה

וְעַל-חֲצִירוֹ הַיָּבֵשׁ תִּתְרַפֵּק,

וְרֶגַע כְּהֵלֶךְ הַמְאַחֵר בַּלַּיְלָה

עַל-אֶשְׁנַב הַחַלּוֹן תִּתְדַּפֵּק.


שָׁם סֻכַּת בֵּיתֵנוּ כוֹשֶׁלֶת, נוֹפֶלֶת,

וַאֲבֵלָה מַה-הִיא וְשׁוֹמֵמָה.

מַה-תֵּשְׁבִי לָךְ, זְקֵנָה, נִדְהֶמֶת, נִבְהֶלֶת,

שָׁם אֵצֶל הַחַלּוֹן דּוֹמֵמָה?

הַבְסוּפַת הַסְּעָרָה בַחוּץ מִתְהַפֶּכֶת

אַתְּ, חֶמְדַּת כָּל-נַפְשִׁי, נִדְהַמְתְּ?

אוֹ קוֹל הֲמוֹן פִּלְכֵּךְ שֶׁיָּדֵךְ תּוֹמֶכֶת

הֲמָמֵךְ עַד רֶגַע נִרְדַּמְתְּ?


נֵשְׁתְּ-נָא, חֲבֶרְתִּי, אַתְּ רֵעַ מוֹשִׁיעַ

לְעִתּוֹת יַלְדוּתִי הַכֵּהָה,

נֵשְׁתְּ-נָא בַצָּרָה; אֵי פֹה הַגָּבִיעַ?

אָז יַעֲלֶה גַם-לָנוּ עוֹד גֵּהָה.

שִׁירִי לַי שִׁירֵךְ עַל „דְּרוֹר שֶׁיָּשָׁבָה

בִּדְמָמָה עַל-חוֹף מַיִם רַבִּים ”.

שִׁירִי לִי שִׁירֵךְ עַל „נַעֲרָה נֶעֱזָבָה

שֶׁהָלְכָה יוֹם יוֹם לַמַּשְׁאַבִּים ”.


הַסְּעָרָה בַעֲרָפֶל שָׁמַיִם מַעֲטֶפֶת,

עֵת סוּפוֹת שֶׁלֶג תְּחוֹלֵל;

רֶגַע הִיא הוֹמָה כְּחַיָּה טוֹרֶפֶת,

וְרֶגַע הִיא בוֹכָה כְּעוֹלֵל.

נֵשְׁתְּ-נָא, חֲבֶרְתִּי, אַתְּ רֵעַ מוֹשִׁיעַ

לְעִתּוֹת יַלְדוּתִי הַכֵּהָה,

נֵשְׁתְּ-נָא בַצָּרָה; אֵי פֹה הַגָּבִיעַ?

אָז יַעֲלֶה גַם-לָנוּ עוֹד גֵּהָה!

אלכסנדר סרגיביץ' פושקין
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אלכסנדר סרגיביץ' פושקין (מחבר)
עוד מיצירותיו של דוד פרישמן (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

דין תורה עם הבורא

מאת שמואל ליב ציטרון (פרוזה)

א.

…אותו מאורע אירע

עוד זה לא כבר, בימים,

שמסוף העולם ועד סופו

נתפרסמו מופתי הצדיק,

הרב ר' אלימלך.


בשעה קשה לישראל

קיסר רומניה גזר פתאום

גזרה מאד נוראה:

בכל ממלכתו לא תשאֵר

פרסת איש יהודי.


הדבר מובן, שאותה גזרה

החרידה כל נפש מישראל;

בכו, צרחו מר, עוררו תּאניה,

גזרו תעניות-צבור,

השתטחו על הקברים.

אך כל זה כלום לא הועיל.


רוחות רעות, מקטרגים,

האורבים ליהודים תמיד,

לא הניחו לעבור אל הבורא

גם אגל דֶמע, גם שׁפָך שיח.


רק יהודי אחד ברומניה כלה

לא צם ולא צעק.

זה היה הרב ר' פייוול,

יהודי מפורסם, זקן, שכל ימיו

ישב בבית-המדרש

על הגמרא ועל הפוסקים.


אך נודעה לרבי פייוול

הגזרה הרעה של הקיסר,

נבהל בתחלה אף הוא,

ועיניו בקשו לבכות…


פתאום האירה

את מחו מחשבה.

חיש נטל חומש,

העיף מבט בו

ויקרא תיכף:

– מה זאת? גזרת הקיסר?

על פי דין כתוב בתורתנו

אַין לגזרה שום מֶמֶש!


ומהר, כחֵץ מקשת

רץ (בשעה מאוחרת בלילה

היה הדבר) אל הרב.

(בעת ההיא נתעלה ברומיניה כּלה

שם הצדיק הגדול

מליזנסק, רבי אלימלך).

משנתו אותו העיר

ובחום התחיל צועק:


– רבי! פסוק דין-תורה!

להדיא הלא כתוב מפורש

בתורה, כי היהודים

עבדים הם לאלהים,

ואיך, אפוא, הֵהִין קיסר

לגזור גזרוֹת על ישראל?!

ביחוד אני שואלך, רבי:

כיצד סובל אלהינו שבשמים

מעשה-עוֶל כל-כך נורא?!

– ומה בקשתך, אפוא, ר' פייוול?

שאל אותו רבי אלימלך.

– מה אני מבקש? לתבוע לדין-תורה

את הבורא בגלל זו הגזרה!

– שמע נא, בני, ענהו

במנוחה רבי אלימלך –

חובתי לאמר לך מפרש,

כי חושב אני לעזות

לקטרג על הבורא,

שהוא מסלף דין.

גם סכנה יש בדבר

לתבוע אלהים לדין-תורה…

אבל מאודך1 גיסא אני רואה,

שמוסר אתה את נפשך

על קהלה גדולה בישראל

ולפיכך אני מסכים

לשבת באותו דין-תורה:

אך לא חצות-לילה

שעה כשרה היא לכך, כמובן.

באה מחר, לאחר ותיקין.

ב.

באותו לילה באו

פתאום אורחים

אל רבי אלימלך:

שלשה רבנים וצדיקים.

ביניהם הי גם

הצדיק בעל-המופת

הרב המפורסם מאפטה.


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.