מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הַמַּעֲלִיל וְהַנָּחָשׁ

מאת: איוואן קרילוב , תרגום: חנניה רייכמן (מרוסית)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

מהד' כ'; תל אביב: ברונפמן; תשל"א 1971.

סוגה:

שפת מקור: רוסית

לַשָׁוְא חוֹשְׁדִים

כִּי הַשֵּׁדִים

אֵינָם יוֹדְעִים, הַצֶּדֶק מָהוּ.

זֶה לֹא נָכוֹן. הִנֵּה תִּשְׁמָעוּ:

קָרָה מִקְרֶה וְנֶעֶרְכָה

בַּגֵּיהִנֹּם תַּהֲלוּכָה

(יֵשׁ גַּם חַגִים בַּתֹּפֶת פְּנִימָה);

וְאָז פָּרַץ שָׁם רִיב נִרְגָּשׁ

בֵּין מַעֲלִיל לְבֵין נָחָשׁ:

מַי הָרִאשׁוֹן יִצְעַד קָדִימָה?

הַדִּין בַּגֵּיהִנֹּם אֵינֶנּוּ מְסֻבֵךְ:

כָּל הַמַּרְבֶּה רָעָה הֲרֵיהוּ מְשֻׁבָּח.

וּבְכֵן, אוֹתוֹ מוֹצִיא-הַלַּעַז,

כְּאוֹת-זְכוּתוֹ לְתוֹּר רִאשׁוֹן,

חָרַץ, גֵּאֶה, אֶת הַלָּשׁוֹן;

וְהַנָּחָשׁ שָׁרַק בְּכַעַס

כִּי הָעֶלְבּוֹן כָּבֵד מִנְּשׂוֹא:

הוּא לֹא יִמְחַל עַל כָּבוֹד אַרְסוֹ!

סוֹף-סוֹף הַמַּעֲלִיל, עַל אַף כָּל יִחוּסוֹ,

עָמַד כְּבָר לְוַתֵּר לַשֶּׁרֶץ רַב-הַמֶּרֶץ –

אַךְ הַשָּׂטָן עַצְמוֹ עָמַד לוֹ אָז בַּפֶּרֶץ:

"אַף כִּי מוֹקִיר אֲנִי מְאֹד

אֶת זְכֻיּוֹתֶיךָ הָרַבּוֹת" –

אָמַר שַׁלִּיט-הַשְּׁאוֹל לַשֶּׁרֶץ:

"אַךְ הַבְּכוֹרָה –

לִלְּשׁוֹן הָרַע!

אָמְנָם, נָכוֹן: בָּאֶרֶס תַּעַל

עַל כָּל שְׁאָר הַמַּזִּיקִים.

אַךְ כְּלוּם תּוּכַל לִשְׁלוֹחַ רַעַל,

כִּלְשׁוֹן-הָרַע, לַמֶּרְחַקִּים?

מָה לְּפָנֶיהָ עֹקֶץ-שֶׁרֶץ?

הֵן תַּ“ק פַּרְסָה עַל תַּ”ק פַּרְסָה

לֹא יְמַלְטוּ מֵחֵץ אַרְסָהּ.

וּבְכֵן, הַרְכֵּן רֹאשְׁךָ – וּנְהַג בָּהּ דֶּרֶךְ-אֶרֶץ!"

מֵאָז בְּגֵיהִנֹּם, בְּאֹפֶן מְפֹרָשׁ,

רַב כְּבוֹד הַמַּעֲלִיל מִזֶּה שֶׁל הַנָּחָשׁ.

איוואן קרילוב
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של איוואן קרילוב (מחבר)
רקע
איוואן קרילוב

יצירותיו הנקראות ביותר של איוואן קרילוב

לכל יצירות איוואן קרילוב בסוגה משלים

לכל יצירות איוואן קרילוב

עוד מיצירותיו של חנניה רייכמן (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

מעשה בלתי רגיל

מאת אהרן מגד (פרוזה)

תרופה בבית-המרקחת בשביל ילדם בן השלוש, שחלה בהצטננות קלה, טפח לו מישהו על שכמו וקרא בקול עליז: “נחום!”

בהפנותו את ראשו, ראה את דוּדוּש, ידידו משכבר הימים, שלא ראהו זה כשנתיים. הוא לפת את צווארו בעוז, כמעט ביקש לנשקו, וקרא: “מה נשמע, דוּדוּש?”

“חיים! ואיך אתה?”

–חיים!"

דומה שששניהם לא מצאו יותר מה לשאול זה את זה, כי עמדו רגע כשהם מודדים איש את רעיהו בחיבה רבה ולא אמרו דבר. דוּדוּש היה אותו בחור שחרחר בעל עיניים קטנות, שובבות וחייכניות, ושפם שחור ומעובה, כפי שהכירו נחום כל השנים. אף נחום לא נשתנה הרבה במראהו. הוא היה אותו בחור בעל-צורה, שבלוריתו הבהירה סרוקה לאחור, עיניו עגומות במקצת והרהרניות ולבושו – מכנסי צמר אפורים, מקטורן קל וחולצה לבנה – מסודר ונקי כמו תמיד.

“ובכן? ספר מה נשמע!” – תפס דוּדוּש בזרועו של נחום.

אין חדש… הכל כרגיל…" – אמר נחום – “מה מעשיך בתל-אביב?”

“קפצתי עם הג’יפ לבקר את הזקנים, אתה יודע –”

"הוריך גרים פה בסביבה? – שאל נחום.

”פה, בבית הזה!" – הראה על בית קטן שבשכנות לבית-המרקחת – “אגב” – אמר פתאום בעליצות – “מה אתה עושה הערב?”

“שום דבר מיוחד” – אמר נחום.

“אם כך אתה בא אתי לירושלים! ואל תגיד לי לא!” – אמר דוּדוּש.

“מה יש בירושלים?” – שאל נחום.

“יום הולדת של מיקי! זוכר את מיקי?”

“אלא מה?”

כשהזכיר דוּדוּש את שמה של מיקי, חש נחום מעין צביטת-לב פתאומית. היא היתה הקשרית של פלוגה ו', ופעם סבור היה אפילו שנתאהב בה. באחד הלילות, כשנשארו לבדם בחדר-הנשק ניסה לנשקה… אחר-כך עברה לחזית הצפון, והלכה ונשתכחה מלבו… אה, זה היה מזמן, לפני תשע שנים בערך.

“אם כן אל תהסס ובוא. כל החברה יהיה שם!” – אמר דוּדוּש.

“מי זה כל החברה?” – שאל נחום.

“מי?…”

למשמע השמות שמנה דוּדוּש, חש נחום מעין טפיחה של משב רוח חמה בפניו. פתאום צבאו עליו הרבה זכרונות טובים שנתקשרו במראות של דרכים מאובקות, אוהלים, מדורות, כפרים ערביים… ריח חריף של קוצים של סוף קיץ עלה באפו. רעיון זה, להיפגש שוב עם כל אותם האנשים במסיבה אחת, קסם מאוד ללבּו. גל של חום הציפו בחשבו על כך שיוכל שוב להרגיש עצמו – ולו לשעה אחת בלבד – כחלק מגופה של …

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.